לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

בלוֹגלוּת

הרפתקה ומבולקה

כינוי: 

בן: 47





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
10/2009

הצליל הזה


הצליל הזה. רעש של מים זורמים מהברז. הצליל הזה הוא הלם התרבות הראשון שקיבלתי פה. הבניינים המסוגננים, הסביבה הירוקה, חניוני האופניים, הסבלנות והנחמדות של כולם, השירות הבינוני שמקבלים פה כשנדרש יותר מ"כמה זה עולה" ו"תודה" - כל אלה נראו לי מאוד טבעיים כשנחתנו פה.
רק לרעש של המים השוצפים מהברז מבלי להרוס את הטבע - קשה לי להתרגל. לא מסוגל להשאיר את הברז פתוח בזמן הגילוח, הצחצוח, ההסתבנות וסיבון הכלים. וכל פעם מגרד לי בלב כשצריך לפתוח זרם חזק כדי שמערכת החימום תידלק אוטומטית ותספק מים חמים. רק לזה היה לי קשה להתרגל בהתחלה, ועדיין.

ואולי זה כי הגענו לאנגליה כתיירים, כשהספקנו ברגע האחרון לקבל את אשרות השהִייה בזמן לטיסה, וכך להרוויח יומיים חופשה בלונדון לפני ההגעה לקמברידג'. אז אולי בגלל שהתחלנו להסתכל על אנגליה כמקום נופש ולא כמקום לימודים או כבית חדש, לא לקחתי ברצינות שום דבר מסביבי - הכול היה קליל, נחמד, סבבה. לא התרגשתי מהתפאורה החדשה.

זה לא שחשבתי שתיכף חוזרים; לא חשבתי קדימה בכלל, וההיגיון תפס פיקוד מלא על כיוון הזרקור שמראה את הדרך. יותר מזה, הייתי - ועודני - מכוּון על מצב למידה; איפה שאני לא נמצא, עם מי שאני לא מדבר, אני אוסף רשימות של פריטים חדשים:
מברר מה זאת המילה שלא הכרתי או שלא קלטתי את ההשתמעות המדויקת שיש לה כאן (to call זה לא רק להתקשר, זה ליצור קשר כלשהו - בטלפון, בפגישה, בפקס, באימייל וכו'), ביטויים שעוזרים להביע את הרגשות (I can't be bothered מחד, You would want to do it מאידך), איך מבטאים פה מילים (פְּלֵייס = police ולא place), מתי מבקשים סליחה, מתי מחייכים, איך מזהים כשמישהו רוצה לסיים את השיחה אבל לא יכול לנפנף אותך מתוך נימוס (איש שירות ישאל Anything else I can help you with, ידיד יחייך ויסתכל לצדדים), על איזה חוקים בכל זאת אפילו הבריטים מרשים לעצמם לעבור (רוכבי אופניים יכולים לנסוע גם באדום), איך מזהים חולצה לבנה מכופתרת באיכות נמוכה (למשל תפרים שאפשר לראות בקצה הצווארון, צווארון בלי שתי חתיכות פלסטיק/מתכת שגורמות לו להזדקר) וכמובן עוד מלא דברים.

ואולי בכל זאת, שנת ההכנה הארוכה שארך תהליך הגשת הבקשה לאוניברסיטה פה - עזרה למעבר להיות חלק יותר.

עכשיו מתחילה ההסתגלות האמיתית. ואני צריך את ההשתפכות הזאת פה כדי לעזור לי להבין את עצמי ולפרום את סבך התובנות, השינויים והסוויצ'ים שמצטברים לי פה תוך שעה.
תמונות בקרוב!
ביי ביי בינתיים.


* לא להילחץ. לא מחקתי את הבלוג. בכל זאת עוברים תהליכים בארבע וחצי שנים והבלוג שינה את ייעודו מספר פעמים. במקום לסנן את הפוסטים נוטפי הזימה ואת הפוסטים הקלילים שפעם הייתי מפרסם פה בלי לחשוב פעם שלישית, העברתי הכול לטיוטות, וכשאצטרך להפנות לאיזה פוסט חשוב שכתבתי בעבר - אשלוף את הפוסט הרלוונטי חזרה לאוויר.

** מבטיח לקרוא כל תגובה, אבל לצערי לא בטוח שאני אספיק לפתח שיחות על כל תגובה כמו שמאפשר מנגנון התגובות פה. קחו את זה כטוקבקים על בלוג ב"רשימות" או כפרסום בפייסבוק. ואני באמת מעריך את התגובות, בכל מקרה.
נכתב על ידי , 23/10/2009 19:37  
58 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של gentzo ב-12/11/2009 17:13



104,769
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , משוגעים , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לeln אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על eln ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)