בעל ואשה הגיעו לבית החולים ללדת את תינוקם.

הרופא סיפר להם כי המציא פטנט- מכונה שיכולה להעביר את הכאב של הצירים מהאשה לאביו של הולד.

הבעל שמח לנסות - על מנת להקל על אשתו.

הרופא כיוון את המכונה להעברת 10% מהכאב מהאשה לאב באומרו שגם זה יותר סבל ממה שגבר יכול לשאת.

הבעל הרגיש מצויין וביקש להגביר את רמת הכאב ל-20%.

הרופא בדק אותו וכשראה שהכל תקין הסכים ל-20%.

הבעל עדיין הרגיש מצויין וביקש להגביר ל-50%,

הרופא הסכים, וכשראה עד כמה הוקל לאשתו ביקש להרופא להעביר אליו את כל הכאב.

האשה ילדה תינוק בריא כמעט ללא כאבים והשניים שמחו שמחה גדולה.

כשהגיעו הביתה מצאו את הגנן מת על רחבת הכניסה

איש אחד מגיע לרופא ומתלונן שבכל פעם שהוא נוגע באשכיו, מתחיל הראש שלו לכאוב.

הרופא בודק ואומר לו שעליו לכרות לו את האשכים.

למרות הצער מתבצע הניתוח והאיש נשאר ללא אשכיו.

הוא מחליט לקנות תחתונים חדשים שיתאימו למידותיו החדשות.

כשהוא נכנס לחנות שואלת אותו המוכרת האם מידתו לארג.

האיש עונה לה שלא, שמידתו היא מדיום.

אומרת לו המוכרת: "אל תיקח תחתונים במידה מדיום, הם ילחצו לך על האשכים ויגרמו לכאב ראש".

בת רבי שהייתה מאורסת באה לאמא שלה
ואמרה לה - "מה אני אעשה , אני לא בתולה והשדכנים באים לבדוק ?" .

אמא שלה אמרה לה -" תעשי מה שאני עשיתי , שימי את הנייר השקוף שבין פרוסות הגבינה שם... והם יחשבו שזה קרום הבתולים ."

כאשר הסתיימה הבדיקה, הרבי יושב מחכה ויוצאים השדכנים

והרבי שואל - " בסדר ? יש אישור? " .

השדכנים אומרים - " מה זה אישור ? יש לה אפילו אישור מהבד"צ " .

רוכב אופניים עוצר ליד חנות לתיקון האופניים שלו. הודיעו לו שזה ייקח קצת זמן.

היות והוא גר קרוב החליט ללכת הביתה ברגל.

בדרך עצר בחנות טמבור וקנה דלי וסדן, המשיך בדרכו לאטליז, שם קנה שתי תרנגולות ואווז.

בדרכו החוצה התעוררה בעיה, איך יסחוב את כל הדברים?

בזמן שחשב וגירד בראש, הזדמנה אשה , בשם גברת כהן שסיפרה לו שהלכה לאיבוד ושאלה אותו:

גברת כהן: "האם תוכל להגיד לי איך להגיע לרחוב "הזמיר" 160 ?".

רוכב האופניים: השיב "במקרה אני גר ברחוב "הזמיר" 161. 
                     הייתי מלווה אותך אך, איני מסוגל לסחוב את כל מה שקניתי.

גברת כהן: מיד הציעה "למה שלא תשים את הסדן בדלי, תחזיק את הדלי ביד אחת, 
               תשים תרנגול אחד מתחת לכל זרוע והאווז ביד השנייה.

הוא הודה לה מאד והחל ללוותה הביתה.

בדרך הציע הרוכב  "בואי נלך בדרך הקיצור שלי מהסמטא הזאת, נגיע ממש מהר".

גברת כהן: הביטה בו במבט בוחן ואמרה "אני אלמנה  בלי בעל להגן עלי, 
              איך אהיה בטוחה שאיך שנגיע לסמטא לא תצמיד אותי לקיר, תרים לי את החצאית ות   ו....   אותי?"

הרוכב: השיב "בחייך, גברת, אני סוחב סדן, שתי תרנגולות ואווז.
          איך בדיוק אני אמור להצמיד אותך לקיר, להרים לך את החצאית ולכבוש אותך?"

גברת כהן: מיד השיבה "זה בכלל לא בעיה;
               תוריד את האווז, תכסה אותו עם הדלי, הנח את הסדן על הדלי ואני אחזיק לך את התרנגולות" !

ת-ה-נ-ו =]]]]

אילנית.