לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Behind Br0wn Eyes


בלוג שירי הרהורים.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


8/2009

יש לי נטייה להרס עצמי


ולפני שמישהו נבהל- לא, אני לא מנסה להתאבד עם סכין גילוח ואני גם לא הולכת לגלח את כל השיער. פתאום זה נחת עליי היום - ההבנה הזאת. תמיד ידעתי את זה עמוק בפנים, אבל לצערי ההרגשה הזאת הגיחה היום, שוב. צצה וצפה מעל החיוך הדי קבוע בזמן האחרון ומעל העיניים הקצת יותר מחייכות.

 

אמרתי את זה היום לחברה שלי. שלחתי הודעה "אני עצבנית ונראה לי יש לי נטייה להרס עצמי ואני לא מצליחה להתבטא ואני מזדהה איתך על זה שאת עצבנית." היא ממממש נבהלה ושאלה אם אני צוחקת. ככה זה החברות שלי היום לא מכירות את ה"dark side in me ". ויש לי תחושה שהן גם לא מעוניינות יותר מידי בהכרות שכזו. או שאולי הן ביישניות מכדי לשאול עליו.

 

אבל אני כזאת. סוג של PSYCHO. אני רואה שטוב לי, אני מכירה בזה, ואז אני עושה הכל על - מנת לשנות זאת. החברות רוצות שניסע היום לחוף הים, נאכל משהו, נעשן קצת, אולי נשתה.. האמת שמתאים לי קצת שתייה עכשיו, עם כל מה שהלך בזמן האחרון, עם כל העצבים שמתעצמים בי ויהיה לי כייף, בטוחה בזה. אבל לא, סתומה שכמותי צריכה ליצור סיבות ל-למה לא לצאת היום. ובכן, "אין לי מה ללבוש" זה התירוץ הכי טוב שמצאתי. האמת שהוא לא טוב, והוא גם לא ממש תירוץ ואני מתארת לעצמי שאצליח למצוא איזה משהו בין ערימות הבגדים בחדר - בין אם הוא נקי או לא, בין אם הוא מתאים לים או לא. אבל זה התירוץ שמצאתי וסימסמתי לכל מי שעברה במוחי. "אין לי מה ללבוש אני לא באה".

 

בזמן האחרון עשיתי יותר מידי ביקורי חולים בבתי חולים ואיבדתי גם חבר קרוב. ולמרות הכל הצלחתי להינות הרבה בזמן האחרון. עברו כבר כמה שנים מאז הפעם האחרונה שהיה לי כמעט הכל, ויכל להיות לי טוב ועשיתי ההפך. רק אני חושבת שאז לא הבנתי את זה. לא הפנמתי כמה טוב יש לי ויכול להיות לי  ובכל זאת עשיתי ההפך. עשיתי טעות. שיגאה של ילדה קטנה שאבדה. שאיבדה את עצמה.

 

והיום זה חזר. היום ניסיתי להרוס לעצמי. אבל יודעים מה? זה לא ילך לי. כי היום אני יוצאת ממעגל ההרס. אני יוצאת עם החברות. ואני אהנה. ואני לא אוכל להרוס לעצמי. כי אני באמת ובתמים אהנה. וחברות שלי לא יתנו לי להרוס לעצמי. כי למרות שאני מפגרת, ולמרות שמדי פעם עוברת במוחי המחשבה שהייתי עושה בשבילהן הרבה יותר ממה שהן יעשו בשבילי, הן תמיד יודעות לעלות לי חיוך על הפנים. והן יודעות להינות.

 

 

ולסיכום מסר לחיים:

 There is no one giant step that does it. It's a lot of little steps

נכתב על ידי Mariana Shaked , 13/8/2009 23:26  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



כינוי:  Mariana Shaked

בת: 32

תמונה





© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לMariana Shaked אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Mariana Shaked ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)