יש לי כלב כבר שנתיים וחצי, הוא מעורב, פינצ'ר וג'ק ראסל.
החלטתי לקחת אותו אליי בגיל שבועיים.. הוא היה התינוק שלי, הכי מקסים בעולם ועדיין כזה.
הוא פינת אור בחיים שלי, אני בחורה נורא רגישה.. נקשרתי אליו ברמות קשות.
הוא אפילו מזכיר לי אותי עם כל רמת ההיפראקיטיביות שלו... זה נורא משעשע אותי בכל פעם מחדש.
עברנו שנתיים וחצי מדהימות יחד, רועשות, מצחיקות, מרגשות, אוהבות....
ועכשיו זה נגמר.
שלא תבינו לא נכון, הוא לא מת.. היום בערב אנחנו מוסרים אותו למאלף שלו.
הוא יקח אותו כמשפחת אומנה, יאבחנו את ההתנהגות שלו, וישמרו אותו אצלהם עד שמישהו יחליט לקחת אותו.
רק שהם יבדקו טוב טוב לפני אם הכלב מתאים לאדם שרוצה אותו, יחתמו על חוזה איתו שבמידה והוא מתחרט הוא מתחייב להחזיר אותו אליהם ולא לגורם שלישי כגון עמותה, רחוב, מישהו שהוא מכיר.
כמה שאני יודעת שזה הדבר הכי נכון לעשות, מתפוצץ לי הלב מהאהבה הזו.
הוא כלב מדהים, כל פעם שהיה לי קשה הייתי הולכת אליו, הוא מתיישב עליי אני מלטפת אותו, בוכה.. והוא מלקק את הדמעות שלי.
כמות הגעגועים שתהיה והרגשת החסר תצרוב לי בלב.
כמות הדמעות....
אני יודעת שזה רק כלב אבל... הוא הבייבי הקטן שלי !!!!
אני מתנחמת בעובדה שיהיה לו טוב, שהוא נמסר לאנשים שאני מכירה וסומכת עליהם, שאני חוזרת לסוסים, שיהיה שקט.
למרות, שאני לא בטוחה כמה בא לי שקט 24/7, השקט המתמיד הזה רק יזכיר לי כמה הוא חסר.
במשך השנתיים וחצי שלו אצלי לימדתי אותו כל מיני דברים וגיליתי איזה כלב חכם יש לי בידיים.
לימדתי אותו לשבת, לעשות ארצה, לתת לי כיף/יד בעברית ובאנגלית, לימדתי אותו להבדיל בין הצעצועים שלו (כשאבקש את הדובי הוא יביא אותו, כשאבקש את החבל הוא יביא רק אותו.), לימדתי אותו לעשות סיבוב על שתי רגליים, לימדתי אותו לשבת על שתי רגליים בלבד, לימדתי אותו לזחול...
בינתיים הוא עוד פה, בערב אנחנו לוקחים אותו לחנות של אשתו של המאלף..
רק המחשבה עלזה שהוא חושב שהולכים לטיול קטן בחוץ אבל בעצם נוטשים אותו שם מכאיבה לי כלכך.
וכל זה, הוא בכלל לא יודע !!!!
הוא עוד לא הלך מפה וכבר כואב לי בטירוף, והדמעות שלא מפסיקות.... מה יהיה כשהוא באמת לא יהיה פה? זה מפחיד אותי.
נסיך קטן שלי, אני אתגעגע מאוד..
מקווה שלא תיכנס לדיכאון...
אבוא לבקר, מבטיחה! ♥
טייני חתיך שלי, תודה על שנתיים וחצי לא משעממות בכלל, אוהבת לנצח! ♥
Mis.
what am i suppose to do when the best part of me was always you
what am i suppose to say im all choked up and your ok