לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

אימוץ יחידני


על אימוץ יחידני (אימוץ ע"י פנויות\ים) בארץ ובחו"ל

כינוי:  יסמין@

בת: 18





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    פברואר 2007    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

2/2007

על שפת אימוץ מדויקת ונכונה - א'


 

 

 

ברשימה הקודמת הצגתי את השקפתי על חשיבות הסמנטיקה והפנתי לתרגום של מאמר על שפת האימוץ הנכונה. אחת מהדוגמאות באותו מאמר היא: "ילד שאוּמץ" ולא "ילד מאומץ". ואני מאוד מסכימה להבחנה חשובה זו.

 

כאשר משפחה נוצרת בדרך של הריון ולידה, הלידה נתפסת כאירוע שהתרחש בתאריך מסוים בעבר, ולא כמהות היחסים. ולכן אימהות אומרות משפטים כגון: "ילדתי אותו\ה בתאריך..", ומכנות את הילדים\ות "בן" או "בת" (הבת שלי, הבן שלי וכו') ולא למשל "בן  מוּלד" או "בת מלידה" או משהו כזה.

 

ובדומה לכך, משפחה שנוצרה בדרך של אימוץ: ההורים אימצו את הילד\ה ביום מסוים, בהליך משפטי מסוים, ומאותו יום ואילך הם משפחה לכל דבר ועניין. מאותו יום ואילך הם הורי הילד\ה בעיני החוק והמדינה וכל המדינות בעולם, ויש להם אותן חובות וזכויות ככל ההורים האחרים. ועובדות אלו צריכות להשתקף גם בדרך שבה מכנים את ההורים ואת הילדות\ים.

 

בעברית יש הבחנה בין

א) פועל שמציין פעולה שהתרחשה\מתרחשת\תתרחש בזמן מסוים, למשל: הוא אוכל, היא למדה, הוא דג, היא תבשל, היא כותבת, וכו'.

ב) שם תואר שמציין תכונה מאפיינת, זהות קבועה, מהות, למשל: הוא אכלן, היא למדנית, הוא דייג, היא בשלנית, היא כתבנית, וכו'. ודוגמאות מסוג אחר: הוא שמן, היא גבוהה, הוא ג'ינג'י, היא חכמה וכו'.

 

כלומר:

א) אוּמץ ואוּמצה  או אימץ ואימצה = פועל בעבר, שמציין פעולה שהתרחשה בעבר, הליך משפטי שהתרחש בעבר.

ב) מאומץ ומאומצת או מאמץ ומאמצת = שם תואר שמציין תכונה מהותית קבועה שמאפיינת את הילד\ה.

 

ולכן לדעתי לא כדאי לומר "ילד מאומץ" או "ילדה מאומצת", וגם לא "אם מאמצת", "אב מאמץ" ו"הורים מאמצים" כאילו שהאימוץ מהווה תכונה  מהותית שמאפיינת אותם ואת הקשרים ביניהם. במקום זה עדיף לומר: "ילד שאוּמץ" ו"ילדה שאוּמצה", "אם שאימצה", "אב שאימץ", "הורים שאימצו" אם רוצים להזכיר את ההליך המשפטי שהתרחש בעבר.

  

ורציתי להדגיש: ילד\ה שאומצה, אם שאימצה וכו' - רק כשרוצים לדבר או לכתוב באופן כללי על עניינים הקשורים לאימוץ. אבל ברוב רובם של המקרים: ילד וילדה, בת ובן, אימא ואבא, הורים - ללא שום תוספות - הם המונחים המתאימים לתאר את בני ובנות המשפחה, ולא משנה איך נוצרה, אם בדרך של לידה או בדרך של אימוץ.

 

ובעקבות כל האמור לעיל, הנה התוספות שלי למילון ה"אימוצית", כלומר לשפת האימוץ המדויקת:

*  אימא ואבא, הורים, בת, בן, בנות, בנים וכו', ולא: אימא מאמצת, אבא מאמץ, הורים מאמצים, בת מאומצת, בן מאומץ.

* אימא ובת, אימא ובן, אבא ובת וכו', ולא: אימא מאמצת ובת מאומצת, אימא מאמצת ובן מאומץ וכו'

* הבת שלי, הבן שלי, הילדים שלי, הילדות שלי, ולא: הבת המאומצת שלי, הבן המאומץ שלי וכו'

* יולדת, ביולוגית, ולא: אימא, האימא האמיתית

* מוליד, ביולוגי, ולא: אבא, האבא האמיתי

* ילד\ה ביולוגי\ת, ולא: ילד\ה אמיתי\ת

* מסירה לאימוץ, ולא: נטישה  ושאר מילים שיפוטיות מסוג זה (ועל כך מתכוונת לכתוב רשימה נפרדת)

נכתב על ידי יסמין@ , 14/2/2007 08:45   בקטגוריות הגדרת מונחים מרכזיים, שפת אימוץ מדויקת ונכונה  
הצג תגובות    הוסף תגובה   2 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



27,720
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , משפחתי וחיות אחרות , הורים צעירים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ליסמין@ אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על יסמין@ ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)