אימוץ יחידני

אחת מהנשים בבית (בפרקים המשודרים כעת בהוט3 היא עדיין שוהה בבית) היא קאסי, ומשום שסיפורה חשוב לענייננו ויש בו הרבה היבטים רלוונטיים ומעניינים, אקדיש לו כמה רשומות.

קאסי נמסרה לאימוץ כשהיתה בת שנתיים לקרובי משפחה, וחייה איתם היו קשים. מתברר שהם היו אלכוהוליסטים, ובגיל 14 היא עצמה החלה להשתמש באלכוהול ולאחר מכן החלה להשתמש גם בסמים. היא עברה תלאות רבות ובגיל 21 נכנסה להריון כשהיא אלכוהוליסטית כבדה ומשתמשת בסמים. היא הבינה שלא תוכל במצבה זה לטפל בתינוק, ולכן נענתה למודעה שקראה בעיתון והחליטה למסור את התינוק שיוולד לה לאותו זוג. היא חיה בביתם כחודשיים לפני הלידה, והם השגיחו עליה שלא תשתמש באלכוהול ובסמים. לא ידוע אם תמיד הצליחו. מכל מקום, לטענתה היא חשבה שמדובר באימוץ פתוח ושהיא תוכל לראות את הילד במהלך השנים. היא חתמה על חוזה ויתור על הילד, ולדבריה היא לא זוכרת מה כתוב בו וגם לא יודעת היכן נמצא העותק שלו. כלומר, היא שייכת לאימוץ משני הקצוות: גם נמסרה לאימוץ וגם מסרה לאימוץ.

היא המשיכה לחיות חיים קשים של אלכוהול וסמים וגברים רבים, והיתה קרובה למוות כמה פעמים. כשמלאו לילד (שמו דסטין) 14 היא התקשרה לאימו ושאלה אם הוא יודע שהוא אומץ. האם אמרה שלא וביקשה ממנה להימנע מלהתקשר שוב. היא סיפרה שיש לו ADHD והרבה צרות ושהמפגש איתה עלול להזיק לו (וידוע שנשים הרות ששותות אלכוהול ומשתמשות בסמים גורמות לנזקים שונים לעוברים, ואחד מהם הוא היווצרות הסינדרום שמתגלה רק בגיל מאוחר יותר). לאחר מכן המשפחה שינתה את מס' הטלפון ומאז ואילך הוא חסוי. אגב, זה מה שהיא אמרה לקאסי, לא בטוח שאכן היא לא סיפרה לדסטין  שהוא אומץ. ייתכן שהיא אמרה כך לקאסי שבתקופה ההיא היתה עדיין עמוק באלכוהול ובסמים, כדי למנוע פגישה איתו.

לפני זמן מה (לא ברור מתי) היא הצליחה להיגמל מאלכוהול ומסמים (כל הכבוד לה!) והחליטה לשקם את חייה. היא הגיעה לבית ולתוכנית כשיש לה 2 מטרות מרכזיות: לפגוש את דסטין (שכעת כבר מלאו לו 18) וללמוד לבחינת בגרות במטרה למצוא לה עבודה ופרנסה. היא גם רצתה להעלות את רמת הביטחון העצמי שלה ואת דימויה העצמי כדי שתרגיש ראויה לפגוש אותו.

במסגרת תוכנית האימון שלה הפגישו אותה עם אנשים שונות במטרה לסייע לה בדרכים שונות (מזכירה כאן רק מה שרלוונטי לעניין האימוץ). היא פגשה עורכת דין שאמרה לה שמשום שחתמה על ויתור אין לה זכויות חוקיות על הבן שמסרה לאימוץ. היא נפגשה עם אישה שמסרה אף היא תינוק לאימוץ והקימה ארגון לנשים שמסרו לאימוץ, והן שוחחו על הנושא. רונדה המאמנת שלה עבדה איתה על האפשרות שדסטין לא ירצה להיפגש איתה ואיך להתמודד עם זה מבחינה רגשית ומעשית.

קאסי  נפגשה כמה פעמים גם עם עובדת סוציאלית המתמחית באימוץ, כדי שתסייע לה להבין עניינים חשובים ולחשוב ולעשות מעשים לקראת המפגש עם דסטין. בין היתר היא אמרה לה לכתוב מכתב לאימו במטרה לשאול האם הוא יודע שאומץ וכדי לבקש להיפגש איתו. קאסי הקריאה לעו"ס את המכתב שכתבה, והעו"ס אמרה שכדאי לה לנסח אחרת את המכתב: קאסי התמקדה מדי בעצמה, ברגשותיה, בצרכיה, בכוונותיה וכו', והעו"ס ייעצה לה להתמקד בדסטין וברגשותיו וגם לכתוב בצורה רכה יותר כדי לא לאיים על אימו. (מקווה שקאסי קיבלה את העצה לא רק במטרה לכתוב מכתב תקשורתי יותר שיקדם את מטרותיה, אלא כעצה טובה ליחס לדסטין ולמשפחתו).

הוחלט שרונדה תתווך בין קאסי לבין דסטין ואימו ושהיא תתקשר אליה בשמה של קאסי. אבל לשם כך צריך כתובת ומס' טלפון, וכאמור לקאסי לא היו ידועים הפרטים הללו. ולכן הפגישו את קאסי עם בלש, ועל כך ברשומה הבאה.