אימוץ יחידני

בשלב זה רציתי לכתוב מה אני מרגישה וחושבת בנוגע לקאסי. קאסי מעוררת בי הרבה אמפטיה וחמלה. היו לה חיים קשים מאוד, היא עברה מצבים קשים מאוד, ואני מאוד מעריכה אותה על שהיו בה מספיק יצר חיים, כוח, עקשנות, אופטימיות, התמדה ועוד שעזרו לה להצליח להיגמל מסמים ומאלכוהול. בעיניי עצם זה שהיא הצליחה להיגמל מסמים ומאלכוהול ושהיא רוצה לשקם את עצמה בתחומים רבים, רוצה להשתנות ולשנות להתפתח ועוד מעוררים בי הערכה רבה. כמו כן אני חושבת שהיא עשתה מעשה אחראי מאוד והצילה את התינוק שילדה בכך שמסרה אותו לאימוץ למשפחה שרצתה ויכלה לגדל אותו.

אני מאחלת לה כל טוב והצלחה בכל התחומים. אני מאחלת לה שתצליח לרכוש לעצמה השכלה ומקצוע ושתצליח לפרנס את עצמה. מאחלת לה מכל הלב שתמצא מקום מגורים טוב, עבודה, בן זוג טוב, שיהיו לה חיים טובים וכו' וכו'. אני גם מאחלת לה שתישאר גמולה מאלכוהול ומסמים ושלעולם לא תיפול לשם חזרה. אני באמת מאחלת לה שהיא תתחיל מחדש, תפתח דף חדש, תאהב את עצמה, תקבל את עצמה, תכבד את עצמה, תעריך את עצמה וכו'. וכאמור, מאוד התרשמתי מתגובתה על מה שהאם אמרה בטלפון.

מצד שני,  היא עדיין נראית לי כמי שאינה מוכנה לקבל אחריות על מעשיה ופעולותיה ובחירותיה. היא ממשיכה להציג את עצמה כקורבן לנסיבות ולא מוכנה לקחת אחריות. למשל, היא לא מוכנה בכלל לקבל את טענת האם שהבעיות של דסטין עם סמים ועם אלכוהול (ואני מוסיפה: גם עם ADHD) קשורות לכך שהיא שתתה אלכוהול והשתמשה בסמים הרבה זמן לפני ההריון וגם במהלכו. ואני לא מדברת על אשמה, אלא על קבלת אחריות, הכרה במעשיה ובתוצאותיהם.

נוסף לכך, לעתים נראה לי שהיא מאוד ממוקדת בעצמה ובצרכיה וברצונותיה, ולא מספיק חושבת על דסטין. וכך גם אמרה לה העובדת הסוציאלית. וגם דודתה ששאלה אותה האם היא רוצה לפגוש אותו עבורו או אך ורק עבור עצמה. כשהיא שמעה שהוא עבר תקופה קשה מאוד של גמילה מסמים ומאלכוהול ואימו הביעה את חששה שהמפגש עם קאסי עלול להזיק לו, היא לא היססה, לא חשבה שוב, לא ניסתה לחשוב מה קורה לו. היא המשיכה להתעקש שהיא רוצה לפגוש אותו ויהי מה. לפעמים ההתנהגות והתגובות שלה נראות אגוצנטריות וגם אגואיסטיות. היא רוצה לפגוש אותו וזהו זה! ואם הוא לא רוצה? ואם הוא לא יכול מבחינת מצבו הנפשי? אולי בעתיד הוא יוכל, אבל מה אם בהווה הוא מסובך בתוך עצמו עם כל בעיות האלכוהוליזם וההתמכרות לסמים וה-ADHD וגם כל רגשותיו בקשר לכך שהוא נמסר לאימוץ ועוד ועוד - שהוא לא יכול להתמודד איתה עכשיו? אולי הוא קיבל מאימו רושם מאוד לא חיובי עליה, והיא סיפרה לו שקאסי אלכוהוליסטית ומכורה לסמים ותיארה עוד פרטים לא נעימים מהתנהגותה ומחייה. מכל מקום, יש לו הרבה מאוד להתמודד, ונראה לי שקאסי תעשה בתבונה אם תניח לו עד שירצה להיפגש איתה. אם בכלל.

ומעל לכל, אימו אמרה ובצדק שזו צריכה להיות ההחלטה שלו ליצור קשר עם קאסי, ולא להיפך, ואני מאוד מסכימה איתה. עכשיו קאסי יודעת שדסטין יודע שאומץ, ולדעתי מעכשיו היא צריכה להשאיר את ההחלטה אם לפגוש אותו בידיו. ושוב, אני מאוד בעד החוק בארץ בנושא זה: ההחלטה על המפגש היא תמיד בידי אלו שאומצו ולא להיפך.

ומצד רביעי ודווקא בו אני רוצה לסיים: אני מאוווווד מסכימה שעד שלא הלכת במוקסינים של מישהי, את לא יכולה לדעת איך זה. אין לי שום אפשרות בכלל לתאר לעצמי את החיים שלה ולכן אין לי שום זכות לשפוט אותה. ואני מקווה  שמאז התוכנית (עברו כ-3 שנים מאז שהשתתפה בתוכנית) היא חיה חיים טובים ומאושרים. ואני מאוד מקווה שדסטין מצא מרגוע לנפשו והצליח להתגבר על ההתמכרות לאלכוהול ולסמים ושהוא מצליח בחייו ומאושר. וכנ"ל הוריו.