לפני שתי רשומות הצגתי את המפגש המאוד מאוד טעון ומאלף בין קאסי לננסי, מפגש שבו קאסי שאלה את שאלת השאלות: מדוע היא נמסרה לאימוץ. לדעתי וגם לדעתה היא לא קיבלה תשובות מספקות. היא קיבלה הטפת מוסר (זו בחירה שלך וכדאי לך להתגבר וכו'), התעלמות, חוסר נכונות להכיר ולקבל את רגשותיה ועוד.
אמנם זהו מקרה אינדיבידואלי וייחודי, ובכל זאת נראה לי שאפשר ללמוד ממנו הרבה. למשל, אפשר לראות איך נראית פגישה שכזו כשמי שמסרה לאימוץ לא רוצה באמת להסביר את כל הסיבות והנסיבות, שאולי היא עצמה לא מודעת להם עד הסוף – אולי הדחיקה או מנסה לשכוח, או שרוצה לטשטש כדי שדמותה לא תואר באור שלילי, שלא מוכנה באמת לפתוח את עצמה ולהכיל את הרגשות הכואבים והסוערים של הבת שמסרה לאימוץ, שלא מוכנה להכיר בלגיטימיות של הרגשות של הבת ועוד. בקיצור, לא פלא שקאסי כל כך התאכזבה והתבלבלה.
אנשים שנמסרו לאימוץ המבקשותים לפתוח את תיק האימוץ וגם כאלו שמבקשותים להיפגש עם היולדות, רוצותים בדרך כלל לשאול כמה שאלות ולקבל מידע בנושאים שונים:
* מידע על הנסיבות שהיו אז, מי היולדת ועוד
* השאלה החשובה: למה נמסרתי לאימוץ?
* שאלות על ההיסטוריה הרפואית, מחלות וכו'
למעשה, קאסי לא צריכה לשאול את כל זה. היא יודעת מי האישה שילדה אותה, היא גודלה ע"י דודתה כלומר ע"י קרובת משפחתה אז היא יודעת על ההיסטוריה המשפחתית והרפואית. והיא אפילו יודעת למה היא נמסרה לאימוץ: האם העדיפה גבר על פני ילדיה. ובכל זאת היא נשארה עם שאלות, שלא קיבלו (עדיין?) מענה ע"י ננסי. אולי בפרקים הבאים קאסי תקבל מה שהיא כל כך מבקשת. מאחלת לה בכל ליבי. ומשום שקאסי כל כך רוצה לפגוש את דסטין, כדאי שתשאל את עצמה האם במפגש ביניהם היא תנהג אחרת מננסי...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
