ועתה הגיע הזמן להציג את השיחה הקשה, הנוראה, הממש טראומטית שהתנהלה כשקאסי הצטרפה לרונדה ולננסי. היה לי קשה לצפות בה, היה לי קשה להעתיק מה שנאמר בה, ועכשיו לא קל לי להקליד אותה. פשוט נורא. בעצם גם השיחות הקודמות של ננסי עם קאסי ועם רונדה היו מאוד קשות לעיכול. ההרגשה שלי היא שהביקור של ננסי הוא כמו קילוף בצל מסריח במיוחד, וכל קליפה מסריחה שמוסרת, מייד מתגלות עוד ועוד קליפות מסריחות ונוראות עוד יותר. אני מאוד מרחמת על קאסי.
רונדה: "היי קאסי, את בסדר? את נראית מודאגת".
קאסי: "אני לא מודאגת".
רונדה: "ננסי סיפרה לי על מה שעברה כשילדה אותך, על כל החוויות שלה, ואז התחלנו לדבר עלייך כשהיית מבוגרת יותר".
ננסי בקול מלא טרוניה וכעס: "היא יוצאת לדייט ומתקשרת אליי בשתיים לפנות בוקר, מכיוון שהם עמדו ללכת למוטל והיא לא רצתה ללכת. היא המציאה פנטזיה שדודתה חולה או גוססת או משהו, שעליה לחזור הביתה מייד. אז הגבר הזה מסיע אותה הביתה מאומהה. זה בסדר, אירחנו אותו. אבל בבוקר הוא אמר לי שהוא יוצא איתה כי היא דיילת אוויר... הייתי המומה".
[לשם מה הרכילות והעברת הביקורת הזו? לשם מה היא גוררת משהו שהתרחש לפני שנים, בתקופה הקשה והרעה של קאסי, כשהיתה אלכוהוליסטית ומכורה לסמים והסתובבה עם הרבה גברים, שיקרה וניצלה כדי למצוא לה איפה לישון. ננסי שוכחת שהיא מצולמת לתוכנית TV??? לשם מה לספר את כל זה ועוד בצורה שכזו??? ממש לב זהב יש לננסי. מלאת אהבה לקאסי... ].
רונדה: "אז באופן בסיסי, קאסי שיקרה כל הזמן כשהיתה צעירה יותר".
[כל הכבוד רונדה על הבנה מעמיקה ועל סיכום מזהיר. באמת יפה מצידך].
ננסי: "היא פינטזה המון דברים ולא הצלחתי להבין מאיפה היא מביאה את כל הדברים שהבחור הזה מספר לי. חשבתי שיש לי זונה בבית. זו האמת, חשבתי שיש לי בת שמסתובבת באומהה בתור זונה".
[ננסי השתמשה במונח המדויק hooker].
קאסי מנידה בראשה לאות שלילה: "זה לא נכון".
ננסי: "אני יודעת שזה לא נכון. את יודעת מה הבחור אמר? לא היית מספיק חכמה בשביל זה".
[כלומר, קאסי לא היתה מספיק חכמה לגבות כסף מכל הגברים ששכבה איתם... ממש מקסים איך שהיא מדברת על קאסי בתוכנית TV שתשודר בכל ארה"ב ואחר תימכר גם למדינות נוספות, כגון ישראל. תוכנית שאותה יוכלו לראות גם דסטין והוריו. יפה מאוד ננסי, ממש כל הכבוד לך!].
ננסי ממשיכה לרכל על קאסי: "ואז שמנו אותה בבית חולים משום שהיא דיממה כל הזמן. זה היה הדבר הבא. לקחתי אותה לבית חולים באומהה באמצע הלילה... אם זה לא היה דבר אחד, זה היה דבר אחר. לא הבנתי מה הסיפור שלה".
קאסי עם פרצוף ממש אומלל מניעה בראשה לאות לא.
רונדה למצלמה: "בזמן שננסי מספרת סיפורים על עברה של קאסי, אני רואה את קאסי מצטמקת. כל מה שהיא קיוותה, אם תומכת, אם שמבינה את המאבקים שלה, אם ביולוגית שתעמוד לצד קאסי כשהיא יוצרת קשר עם בנה, כל התקוות הללו נמוגו. קאסי שוב לבד".
רונדה: "איפה היית במצב התודעה הזה?"
קאסי [נאנחת]: "עברתי ממקום למקום... מבית חולים לבית חולים, כשלא היה לי איפה לישון. והייתי אבודה".
רונדה: "אני רוצה שתחשבי על התקופה ההיא כשהיית בת 22. ועל עכשיו אחרי 20 שנה, את בת 41. מה ההבדל בין קאסי שהיתה אז לבין קאסי עכשיו?"
קאסי: "אני כבר לא עושה את זה".
רונדה: "כן. למה לא קאסי?"
קאסי: "כי אני פיקחת. כי אני לא במצב תודעה מטורף".
רונדה: "ננסי, למה רצית לבוא לבית מתחילות מחדש?"
[שאלה טובה. האם היא באה להכפיש את קאסי?].
ננסי: "כי רציתי לראות את בתי".
רונדה: "מתי ראית את קאסי לאחרונה?"
ננסי: "ב-93. בחג המולד של 93".
רונדה: "לא ראית את קאסי במשך יותר מעשר שנים?"
[הפרקים הללו של התוכנית הוקלטו ושודרו בארה"ב בשנת 2004].
ננסי: "המממ...".
רונדה: "קאסי, למה את לא ראית את אימך במשך 11 שנים?"
קאסי: "אני מניחה שמכיוון... על אף שהייתי פיקחת, זה היה עדיין... אני עדיין פוחדת במידה מסוימת, שאם אפתח מערכת יחסים קרובה איתך, היא פשוט תסתיים. והחלק השני הוא... חיי משפחתנו כל כך טרגיים, שאני לא רוצה להסתכל עליהם. אני רק רוצה לברוח מהם".
[ננסי בוכה. באמת כל כך מזעזע... כל מה שהתברר לה, כל מה ששננסי אמרה עליה ב-TV...].
רונדה: "אז קאסי, אני רוצה שתדברי עם אימך כאישה בת 41. ואני רוצה שתגידי לה מה את רוצה ממנה, איזו מערכת יחסים את רוצה ממנה".
קאסי: "אני רוצה... אני רוצה מערכת יחסים קרובה".
ננסי: "קאסי, תמיד היתה לנו מערכת יחסים קרובה".
[היא משקרת לקאסי או לעצמה?].
קאסי: "לא באמת, כי לא רציתי להתמודד עם זה".
[שוב קאסי מאשימה את עצמה. קאסי וננסי ממש מתאימות: ננסי לא אשמה בכלום, וקאסי אשמה בהכל...].
ננסי: "כן, אבל כל הזמן הסתובבת, מעולם לא עצרת והנחת למישהו להכיר אותך".
רונדה: "קאסי, איך את מרגישה עכשיו?"
קאסי בקול כנוע, מדוכא ועצוב: "אני מרגישה בסדר".
[ממש!]
רונדה: "את משקרת? כי את לא נשמעת כמו עצמך. את מאוד חסרת אנרגיה. מה קורה איתך? מה את מרגישה עכשיו?"
[אוי רונדה. באמת. תעזבי אותה. ברור שהיא לא בסדר. היא חייבת לומר את זה? מה את מציקה לה ולמה את קוראת לזה שקר?].
קאסי: "אני פשוט מרוקנת. אני מנסה להרפות מהעבר ואני מנסה להחלים. אבל זה כאילו... אני מגלה יותר ויותר ו... זה מכריע אותי".
[אוי... באמת קשה].
רונדה למצלמה: "מערכות יחסים שנבנו בזמן מחלה, לא תמיד מחזיקות מעמד בזמן בריאות. קאסי תזדקק לזמן להתאבל על הפנטזיה על אימה, שבה היא נאחזה כל השנים הללו. ואני חושבת שעדיף שאשלח את ננסי הביתה קצת מוקדם מהמתוכנן".
[צודקת מאוד! מי יודע מה עוד ננסי תגיד ואיך עוד היא תפגע בקאסי האומללה].
רונדה מחבקת את קאסי.
מונית מגיעה הביתה, קאסי וננסי הולכות למונית.
קאסי: "תני לי חיבוק. אני אוהבת אותך. תודה שבאת".
הן מתחבקות.
ננסי: "בהצלחה עם הכל. תשמרי על קשר".
קאסי: "אשמור".
ננסי: "אוהבת אותך, ביי".
קאסי: "אוהבת אותך, ביי".
המונית נוסעת.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
