אימוץ יחידני

וכעת אעבור לשיחה המאוד עצובה בין קאסי לרונדה, שבה הן סיכמו את הביקור של ננסי.
רונדה למצלמה: "קאסי מתדרדרת להרגלי העבר שלה. היא עברה משהו מאוד טראומטי. משום שלפני שננסי הגיעה, היא פינטזה על איחוד מושלם וקסום, אבל ההיפך קרה. אז עכשיו קאסי חושבת את הנורא מכל בנוגע לאיחוד הפוטנציאלי עם הבן שמסרה לאימוץ. היא מתפרקת מהר. אני מודאגת".

רונדה: "איך היה הביקור של אימך?"
קאסי: "מפחיד".
רונדה: "מה היה מפחיד בו?"
קאסי [נאנחת]: "לגלות דברים נוספים על משפחתי שלא ידעתי. אני מנסה להרפות מהעבר, אבל דברים נוספים צצים ואני מרגישה... אני מרגישה שזה כמו סרט שאני כבר לא רוצה לצפות בו".
רונדה: "כן. ב-24 השעות האחרונות שהיית עם ננסי, את מרגישה שהקשיבו לך? שהיא באמת רצתה להכיר אותך טוב יותר?"
[לא!!!!!!!!!!!]
קאסי: "לא. היא לא ענתה לשאלותיי... אני לא חושבת שהיא מסוגלת להקשיב. אני לא חושבת שהיא מסוגלת להתמודד עם המציאות שלה".
[בדיוק!!].
רונדה: "אני מסכימה. אני לא חושבת שהיא מסוגלת להקשיב לך. ועליך לשאול את עצמך, קאסי. האם היא מסוגלת לקיים את מערכת היחסים שאת רוצה ממנה?"
[לא!!!!!]
קאסי: "לא".
רונדה: "גם אני חושבת שלא. ההכרה שלך בצמיחה שלך היא התקדמות עצומה. היא לא מקשיבה, היא לא מסוגלת לתמוך בך כפי שהיית רוצה. כרגע היא לא מסוגלת לקיים את מערכת היחסים שאת רוצה. כל אלה הם דברים שאמרת לי. העובדה שאת יכולה לומר זאת ולדעת את זה... לא הייתי יכולה להודות בזה אתמול".
קאסי: "לא ידעתי את זה אתמול".
[אז בכל זאת יש גם תוצאות חיוביות לביקור].
רונדה: "יש לך זכות להיות עצובה. את אכן ניפצת את הבועה הרומנטית של אימך הבילוגית. מצד אחד זה אולי משחרר. אבל מצד שני, זה מאוד עצוב, כי זה אדם נוסף שהשארת מאחור. אדם נוסף שאת לא יכולה להסתמך עליו".
קאסי [נראית כל כך אומללה שממש קשה לי להסתכל עליה...]: "מעולם לא יכולתי. אני מניחה שנאחזתי בזה כי... אין לי למי לפנות". [בוכה... ואני איתה...].
רונדה: "כן".

קאסי למצלמה [בוכה]: "אני מרגישה רק עצב עכשיו ו... זה כאילו שאני כל הזמן מאבדת דברים, בכל פעם שאני מגיעה ליום אחר. אני לא יודעת מה נשאר לי לאבד".
רונדה מחבקת את קאסי.

* * * * * * * * * * * * * * * * * * * * *

פתאום קלטתי: האם זו הסיבה שקאסי כל כך מתעקשת לפגוש את דסטין? האם היא רוצה להיאחז בו משום שאין לה משפחה ואין לה אדם קרוב\ה? היא לא הצליחה להפוך את ננסי לאם, אז היא תנסה להפוך אותו לבן ולבן משפחה? זה כל כך עצוב... מצד שני, זה כאילו היא מכינה את עצמה לאכזבה נוראה נוספת. הרי דסטין כל כך פגוע ומסובך ויש לו המון בעיות בחיים, זה לא שיש לו כוח להכיל אותה ולתמוך בה. הוא עצמו זקוק לתמיכה ולעזרה. ואם היא תופיע לפניו עם כל הצרכים והחורים בלב ועם כל הנזקקות שלה – זה עשוי רק להבריח אותו רחוק רחוק. ושאלה נוספת היא האם היא בכלל מצליחה לראות אותו כיותר ממי שעשוי לספק את הצרכים הבוערים שלה? האם היא רואה גם אותו ואת צרכיו? והרי היא לא מכירה אותו כלל. שוב פנטזיות? והאם היא גם פנויה לתת לו או רק רוצה לקבל משפחה אינסטנט מבחור בן 18 שלא ראה אותה בחייו, וגם בוודאי מאשים אותה בבעיות הסמים והאלכוהול שלו? בקיצור, עצוב וקשה מאוד. ואני גם חושבת על דסטין ועל האישה הנואשת שכל כך רוצה בקשר איתו. מפחיד.