ולבסוף, אספר על השיחה בין קאסי לבין נשים האחרות השוהות בבית "מתחילות מחדש". קאסי: "אימי לא מסוגלת מבחינה רגשית לקיים איתי מערכת יחסים. והיא לא מתמודדת עם האמת. היום, בפעם הראשונה, ראיתי מי היא. מעולם לא ראיתי אותה באמת בעבר. [אם כך, זו היתה פגישה חשובה! חבל רק שכל כך הרבה כאב וסבל היה כרוך בה, ונזק פוטנציאלי למפגש העתידי עם דסטין].
דניס: "אני שמחה שאת רואה את זה, משום שעצם הפגישה הקצרה שהיתה לך איתה – כשאני יודעת על הטראומה שהיא עברה ושאין לה בית "מתחילות מחדש" – שמתי לב שהיא חסרת יכולת רגשית, חסרת יכולת חברתית. קלטתי את זה משיחה קצרה שהיתה לי איתה. זו הבנה קשה, משום שהציפיות היו כל כך גבוהות".
קאסי: "את מבינה, אני... באמת לא ראיתי אותה במשך כל השנים האלו כפי שהיא היתה. אני לא יכולה להיות בסביבתה... זה יותר מדי לא בריא בשבילי להיות בסביבתה".
אישה נוספת מהבית, קנדי, אומרת למצלמה: "כואב לי על קאסי משום שהביקור של ננסי בבית היה ממש לא טוב. אבל אני לא חושבת שקאסי היתה יכולה להיות במצב טוב יותר כדי להתמודד עם הביקור של ננסי. יש לה את כל התמיכה, והמקום מאוד בטוח. ואנחנו מגוננו עליה ומטפחות אותה כאן". קנדי מחבקת את קאסי. דניס: "אנל בטווח הארוך, עדיף להרפות. למען החיים שלך, הצמיחה שלך". [עצה נבונה. ונראה שהיא נכונה גם לגבי דסטין].
* * * * * * * * * * * * * *
קאסי הולכת במהירות ובוכה והנשים שואלות אותה אם הכל בסדר. קאסי: "לא. אני פשוט צריכה להחליט אם אשאר כאן או אעזוב". היא רצה לחדרה והנשים הולכות אחריה וקנדי מנסה לדבר איתה, וקאסי אומרת "תעזבי אותי במנוחה" ונכנסת לחדרה וסוגרת את הדלת. קנדי דופקת על הדלת ומבקשת מקאסי שתפתח את הדלת ותדבר איתה. קאסי: "תעזבי אותי בשקט, בבקשה. אני לא צריכה לדבר".
לבסוף היא פותחת מעט את הדלת ומשרבבת את ראשה החוצה. קנדי: "מה קרה?" קאסי: "הכל. כשאנשים יראו את זה, כולם יתנתקו ממני". [קאסי מתכוונת כמובן לדברים הנוראים הרבים שאימא שלה סיפרה על המשפחה בכלל והדברים הנוראים שסיפרה על קאסי בפרט, ובייחוד שחשבה שהיא זונה וכו'. ואולי רק עכשיו היא קלטה איזה נזק עצום ננסי עלולה לגרום לה בכל הנוגע לניסיונות של קאסי ליצור קשר עם דסטין].
קנדי למצלמה: "הביקור של ננסי באמת גרם לקאסי להתדרדר". קנדי: "זה לא מציג אותך באור רע. אני לא יודעת למה את חושבת כך. זה מצייר אותך באור מאוד חיובי". [טוב, קנדי עוד לא שמעה את כל מה שהיה לננסי לומר על קאסי...] קאסי: "לא נכון".
קנדי למצלמה: "היא מרגישה את בושת משפחתה, והיא חושבת שהיא לא ראויה לכך שהבן שמסרה לאימוץ יאהב אותה ושהוא לא יעריך אותה ולא ירצה להיות חלק מחייה. וחבל.יהיה קשה לשכנע את קאסי להישאר".
קנדי: "תראי מה את עושה. פשוט תעצרי ותחשבי על כל מה שהשגת..." קאסי [בוכה]: "אני לא עושה דבר מלבד להרוס חיים של אנשים, כשאני מנסה לחיות את שלי". [היא מתכוונת גם או בעיקר לדסטין?] קנדי: "באיזה אופן? את החיים של מי את הורסת"?
קאסי למצלמה [בוכה]: "אני מנסה לא לברוח עכשיו, אני מנסה לא לעזוב. משום שכרגע אני רק רוצה לברוח ולא לעשות דבר בחיי. אני רק רוצה לסיים הכל" [אוי!!!] קאסי ממשיכה: "אני אפילו לא רוצה להישאר כאן. אני לא יכולה לעשות את זה יותר". קאסי קמה פתאום והמצלמה מראה את החדר הריק.
וכך מסתיים עוד פרק דרמטי ומאוד טעון ועמוס וקשה, ככל הפרקים מאז שננסי היתה בבית.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
