הפרק החל בסיכום שאותו הקריאה קריינית, סיכום שגם מתאר את האירועים וגם מפרש אותם: "קאסי מרגישה שלעולם לא יהיה לה איחוד מאושר עם הבן שמסרה לאימוץ, מכייון שהיא לא היתה מסוגלת לחדש את הקשר עם אימה".
רונדה באה לבקר את קאסי בבית.
רונדה למצלמה: "באתי היום לבקר את קאסי משום שאני מודאגת. קאסי אמרה שהיא שוקלת לעזוב את בית "מתחילות מחדש". הפגישה עם אימה הביולוגית היתה איומה".
רונדה: "איך את מרגישה היום בנוגע לאימך הביולוגית? איך את מרגישה עכשיו בנוגע לכל מה שעברת ב-48 השעות האחרונות?"
קאסי: "אני עצובה. אבל אני מניחה שאני שמחה במידה מסוימת. שאני רואה את האמת. זה כואב, אבל אני מקווה. זה חלק מזה שאני מתעוררת וכבר לא חיה בעולם החלומות ההוא".
רונדה למצלמה: "הכל קורה לקאסי בבת אחת. ואני לא יודעת אם יש לה את ההערכה העצמית והביטחון העצמי בשביל להתמודד עם זה".
קאסי: "אני מניחה שהפחד הגדול ביותר שלי זה שאם אי פעם אפגוש את בני, הוא יתבייש במקורות שלו".
רונדה: "אז הפגישה עם אימך הביולוגית גרמה לך לחשוב מה בקשר לבנך"?
קאסי: "בושה".
רונדה: "את גרמת לכל הדברים שקרו לך? אמרת: אני רוצה שדודי ודודתי יאמצו אותי?"
קאסי: "לא".
רונדה: "לקחת את ידה של דודתך והחטפת לעצמך?"
[אוי, גם התעללו בקאסי...]
קאסי: "לא".
רונדה: "אז למה שתרגישי בושה? האם מאז שהפכת לבוגרת והתחלת לנהל את חייך לא התחלת לשלוט בחייך?"
קאסי: "כן. אני השתקפות למעשיהם, אך עדיין יש חלק בי שמרגיש בושה".
רונדה: "מה צריך לקרות כדי שתרגישי שאת ראויה למערכת יחסים או לקשר עם בנך?"
קאסי: "שארגיש שאני כבר לא לכודה בעבר... ושארגיש שאני ראויה ליצור איתו קשר ושאדע שאני מספיק טובה".
רונדה: "האמת היא, קאסי, שאת ראויה, אבל רגשותייך אומרים לך אחרת. זה לא אומר שאת לא ראויה. מה בנוגע לבנך? מה את רוצה לעשות?"
קאסי: "אני רוצה להתקשר לאב המאמץ ולברר אם הוא מרגיש שזה זמן טוב ליצור איתו קשר או לא".
רונדה: "את רוצה לדבר איתו היום?"
קאסי: "כן".
רונדה: "ואם הוא ידחה אותך? ואם הוא ינתק לנו? ומה אם הוא יגיד: היא מטורפת. אני לא רוצה אותה. את מסוגלת להתמודד עם אדם נוסף שידחה אותך היום?"
קאסי: "כן".
רונדה: "ובכן נתקשר?"
קאסי: "כן".
רונדה: "את בטוחה?"
קאסי: "אני מוכנה. כן. אני לא מהססת. בכלל לא. אני אפילו לא פוחדת".
רונדה מרימה את השפופרת ומחייגת. נשמע קול של משיבון.
רונדה: "משיבון. אני לא חושבת שכדאי להשאיר הודעה. בהתבסס על מה שג'רי בראון המומחית לאימוצים [העובדת הסוציאלית] אמרה. זוכרת שהיא אמרה אל תשאירי הודעה?"
קאסי: "כן".
רונדה: "פשוט נמשיך להתקשר".
קאסי: "אוקיי".
רונדה: "איך את מרגישה בנוגע לזה?"
קאסי: "טוב. אני לא פוחדת".
שתיהן מתחבקות.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
