אימוץ יחידני

בחורה רווקה בת 36 כתבה לרב שרלו, ראש ישיבת ההסדר בפתח תקווה, וסיפרה לו שהיא רצתה להתחתן אך לא התחתנה עד כה ושהיא מאוד רוצה ילד ומבקשת שייעץ לה מה לעשות. הרב שרלו משיב לה תשובה ארוכה, מפורטת ומאוד מעניינת, ובסופה הוא משיב שמותר לרווקה להיכנס להריון בדרך של הזרעה מזרע של יהודי מוכר או מזרע של תורם זרע אנונימי שהוא גוי.

בעקבות דבריו אלו פרצה סערה בעולם הדתי, ובעקבות זאת הרב שרלו פרסם תגובה נוספת בנושא זה שבה הוא מתייחס לתגובות ומחדד את דבריו. בתחילת דבריו הוא מדגיש שאין מחלוקת בין הרבנים לגבי החשיבות והקדושה של המשפחה היהודית  שנוצרה בדרך של נישואין כדת משה וישראל, אך "השאלה שעמדה לדיון היא שאלת "בדיעבד" - בחורות רווקות (השאלה הייתה שאלה אישית, אולם פרסומה הפך אותה לשאלה ציבורית) שעשו כל שביכולתן כדי להיות נאמנות לחיי קדושת המשפחה, ולא זכו מסיבות שונות להקים בית ישראל, ורוצות לחוות את חוויית ההורות ולגדל ילד בישראל - מה דינן...   

במצב בדיעבד זה אני סובר באופן חד-משמעי שהדבר מותר. מבין המבקרים הרבים בעולם הרבני לא שמעתי כמעט מי שאמר שהדבר אסור עקרונית, ואין דרך לאישה מבוגרת ללדת כשהיא לא נשואה...  אין איסור על אישה מבוגרת להרות וללדת בדרכים מסוימות, כאשר מגמתה היא לזכות בהורות ובלידה.

מבין הציבור הרחב שהגיב לדברים היו שטענו כי יש לשקול את שלום הילד, ובשל כך למנוע מנשים שלא זכו להקים בית ללדת. אין חולק על כך שטוב לו לילד לגדול במשפחה בה יש אבא ואמא... אולם, הכנסת טובת הילד לתוך שיקולי ההולדה מהווה מדרון חלקלק נורא שיש לברוח ממנו עוד לפני שגולשים. אדגיש כי איני מדבר על סכנת מדרון חלקלק (שאדון בה בהמשך) אלא על גלישה בפועל. שכן, הכנסת שיקול טובת הילד לשאלת עצם ההולדה תחייב עתה לבדוק את כל הזוגות בעולם, ולהתחיל לחלק "רישיונות הולדה". ניתן לקבוע באופן חד משמעי כי יש אין ספור זוגות שלילד שנולד במסגרתם צפויים חיים קשים בהרבה, ועל כן הניסיון למנוע בעד רווקה שנותרה לבדה הולדת ילד בשל טובת הילד אינה עומדת בשום מבחן...

מעבר לכך, לא ניתן לבוא בשם ההלכה ולתבוע את טובת הילד כאשר המונח טובת הילד כמעט ואינו נמצא באף דיון הלכתי. כדי להסיר ספק אדגיש כי אין כהלכה היהודית ששלום הילד וטובתו חשובים בעיניה, אולם קשה למצוא ולו מגבלה אחת המוטלת על ההורים בשל טובת הילד. דיון הלכתי צריך להיות דיון המחפש אמת ולא מניפולטיבי, ואי אפשר להשתמש ברעיון טובת הילד במקום בו הוא תואם את העמדות מלכתחילה ולהתנגד לו בפסיקות אחרות הנוגעות לנישואין, לידה וכדו'...

כמו כן, לא ניתן לבוא בשם ההלכה ולטעון כלפי הבחורה כי היא אגואיסטית, וכי נשים הרוצות ללדת לבד חושבות רק על עצמן"...

והרב שרלו מסכם: "כללו של דבר: עברתי על כל הנימוקים הנוגעים לעניין עצמו ולא מצאתי בדברי החולקים על עצם הדברים שכתבתי ולו הוכחה אחת הסותרת את הדברים".  ובהמשך הוא מוסיף: "והמוציא מחברו עליו הראיה. הרוצה לגזור על רווקה שלא תביא ילד לעולם הוא זה שצריך להביא ראיה, ולא המתיר לה לעשות זאת".

על הביקורת הדתית וגם החילונית ועל תגובתו השנייה של הרב שרלו ניתן לקרוא גם כאן. אחד מהמבקרים את דברי הרב שרלו הוא הרב שילת שפרסם תגובה על הנושא. על תגובתו ניתן לקרוא גם כאן. לדעתו, עדיף לרווקות מבוגרות לאמץ ולא ללדת מתרומת זרע.

לסיום רציתי להזכיר, שכל הנושא בשל שאלה שבחורה דתייה  הפניתה לרב. כלומר, הדיונים הללו ממילא רלוונטיים יותר לבחורות דתיות. ורציתי להוסיף, שלדעתי זו צריכה להיות הבחירה של הנשים הפנויות הרוצות בכך אם ללדת מתרומת זרע או לאמץ כאימ"ב.