מהשתתפות ארוכת שנים בפורומים שונים ובעיקר בפורומים לאימוץ ראיתי שוב ושוב שלעתים המונחים פרטיות וסודיות נתפסים כמונחים מקבילים או לפחות קרובים. כאילו ששמירה על פרטיות זהה או קרובה לשמירה על סודיות. במילים אחרות, כאילו ששמירה על הפרטיות כרוכה בהכרח בשמירה על סודות, בהסתרה, בהכחשה, ולעתים אפילו בשקרים.
ואילו לדעתי האישית, מן הראוי להבחין בין שני המונחים. שמירה על פרטיות משמעה שיש נושאים אישיים, אינטימיים, משפחתיים וכו', שעליהם אנחנו בוחרותים לשוחח עם הקרובותים לנו, ולא עם עוברים ושבים ברחוב וגם לא עם מכרים מזדמנים. לא מדובר בהכרח בסודות ובוודאי שלא מדובר בשקרים, אלא בעניינים אישיים, פרטיים. ולעתים לא מדובר בנושאים אישיים, אינטימיים וכו', אלא בנושאים יותר טריוויאליים, וגם עליהם אנחנו בוחרותים לא לשוחח עם הקופאית בסופר או המוכר בחנות.
מובן שגם בנושא זה אין דרך נכונה אחת בלבד, ולכל אדם הגבולות הייחודיים שלו\ה: יש מי שיותר פתוח\ה ויותר משתף\פת בעניינים הפרטיים, ויש שפחות. ויש גם הבדלים תרבותיים וחברתיים בנושא, יש חברות יותר פתוחות ויש יותר סגורות. מכל מקום, לכל אדם יש עניינים פרטיים, שאינם נושאי שיחה עם כל העולם.
לדעתי האישית, מן הראוי להבחין בין סודות ושקרים לבין שמירה על פרטיות הן באופן כללי והן כשמדובר באימוץ. לדעתי, מאוד מאוד לא רצוי לנסות להפוך את האימוץ לסוד שצריך להסתיר בכל מחיר, כולל שקרים. וזה מזכיר לי באסוציאציה את הסרט "סודות ושקרים" שהראה מה קורה למשפחה שהיחסים בתוכה מתאפיינים בסודות ובשקרים, שחלקם קשור גם לאימוץ.
מצד שני, זה לא אומר שחייבים לעשות הפגנת לפידים ברחבי העיר וללכת עם שלט שמצהיר שאימצנו, או להדביק פתקית על מצח הילדותים שעליה כתוב שאומצו :-) אמנם לא כדאי ולא צריך לנסות להסתיר את האימוץ, אבל זה לא אומר בהכרח שאין זכות לשמור על הפרטיות שלנו ושל הילדותים. למשל, ממש לא חייבים לשתף כל עובר ושב בכל פרטי האימוץ, בפרטים הביוגרפיים של הילד\ה וכו'.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
