כינוי:
יסמין@ בת: 17
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוקטובר 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | 1 | 2 | 3 | | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר |
קטעים בקטגוריה: -.
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
על דיכאון לאחר אימוץ
זולגות הדמעות מעצמן
"הגעתי הביתה ואמרתי לעצמי, אלוהים ישמור! מה עשיתי?", מספרת ד', שאימצה ילדה בת שנתיים, וחוותה "דיכאון אחרי אימוץ". לפי מחקר שנעשה באוניברסיטת בר אילן, ד' היא אחת מכל עשרים אמהות בישראל, שעברו חוויה דומה. סינדרום אמיתי או סערת רגשות חולפת? המומחים חלוקים
בכתבה מובאות כמה עדויות וגם דעות שונות של מומחים/יות בנושא. מתוך הכתבה:
"המושג "דיכאון שלאחר אימוץ" אינו מוכר רשמית מבחינה מדעית, אך בארצות הברית הוא נפוץ בשנים האחרונות בקרב נשים שאימצו ילדים, שחשו מצוקה והחלו להגדיר כך את מצבן. אפשר למצוא אותו בשפע באתרי מידע, פורומים ובלוגים העוסקים באימוץ. "התופעה נמצאת במצב שבו היה בעבר דיכאון שלאחר לידה", אומרת הפסיכיאטרית לילדים ולנוער מירי קרן, מנהלת היחידה לגיל הינקות במרכז הרפואי גהה. "אין עליה כמעט מידע מחקרי, בעצם היא עוד לא ממש מוגדרת, והמודעות לקיומה נמוכה".
באחד המחקרים הספורים שנעשו על התופעה התברר, כי הנשים המאמצות חווות סוג מסוים של דיכאון אחרי האימוץ... לפי המחקר, תופעת הדיכאון שכיחה אצל כ-5% מהמאמצות (לעומת כ-15% מהאמהות הביולוגיות), אך אף אחת מהן לא הגיעה לרמה של דיכאון פסיכוטי, כפי שעלול לקרות לאמהות ביולוגיות. בניגוד לאבות ביולוגיים, שלעתים דיווחו על קשיים ועל דיכאון, תופעת הדיכאון לא נמצאה כלל אצל אבות מאמצים".
אני מאוד הזדהיתי עם מה שכתוב כאן: "לפי המחקר של פרופ' לוי שיף, הורים מאמצים דיווחו על יותר תחושות חיוביות, אושר וסיפוק מההורות, בהשוואה להורים ביולוגיים. ככל שהזוגות המאמצים המתינו זמן רב יותר לאימוץ וחוו חסך רב יותר, כך הסיפוק מקבלת הילד היה גדול יותר. "כשהרצון העז להיות הורים מתממש אחרי תקופה ארוכה של תחושת חסך, השמחה והסיפוק אדירים", אומרת לוי שיף. "לא פעם הורים מאמצים לוקחים דברים בקלות רבה יותר. הם פחות מתלוננים על כך שצריך לקום בלילה... הכל פחות מובן מאליו".
| |
"האלופה" ו"אחים ואחיות"
בתוכנית ה-TV "האלופה" יש כמה סיפורים הנוגעים לענייננו:
א) אחת מהדמויות היא אם יחידנית מבחירה: עורכת דין לסבית, שנולד לה בן כתוצאה מתרומת זרע. בפרק האחרון פתאום היא סיפרה לדמות אחרת שהיא חוששת מהיום שהילד יגדל והיא תצטרך להסביר לו מדוע אין לו אבא. זו באמת אחת מהסוגיות החשובות שאימ"ב צריכה לתת עליה את הדעת. אבל קצת נראה לי מוזר ששמים משפטים כאלה בפיה של דמות מתוחכמת ומודעת כזיוה. כלומר, נראה לי מוזר שדמות כזיוה עדיין לא גיבשה לה דעה בנושא חשוב זה. נוסף לכך, בשיחה ההיא היא גם הביעה את חששה מכך שבנה יגדל בלי דמות אב. בוקר טוב אליהו, עכשיו נזכרת? לא ידעת את זה מראש? ושוב, זה נראה לי מוזר שלפי התסריטאים אישה שכזו תחשוב על כך רק עכשיו ולא מראש. מה גם שהיא לסבית, כלומר המקום שגברים תופסים בחייה שונה מאשר אצל סטרייטית.
ב) אחד מהזוגות בסדרה מנסה להיכנס להריון ולאחר שעובר זמן רב הם חוששים שיש בעיה. תחילה האישה חושבת שהיא עקרה, ומייד היא מכריזה שהיא פגומה כאישה ושבן הזוג בוודאי יעזוב אותה. היא גם משתפת אותו בהרגשה זו ובחרדות אלו. באותו זמן הוא מספר לחבר שלו על כך שכנראה אשתו עקרה, ומודה שהוא שוקל להתגרש ממנה משום שהוא לא מוכן לוותר על ילדים. החבר שלו מנסה להסביר לו לשוא שהוא לא צריך לוותר ושהם יכולים לאמץ, אבל הוא טוען שהוא רוצה רק ילד "משלו". לאחר מכן הוא מנסה בתירוצים שונים להחמק מהבדיקות, עד שלבסוף מתברר שהיא פורייה ודווקא הוא העקר. מעניין שכאן לא עולה האופציה של גירושין - היא לא חושבת על כך והוא לא חושש מכך. היא מעלה את האפשרות לאמץ, אבל הוא טוען שהוא רוצה ג'ינג'י כמוהו שישחק כדורגל, והוא חייב ילד מהזרע שלו. בעקבות פגישה עם הדמות של האימ"ב שהרתה מתרומת זרע, היא מעלה אפשרות לכך, אבל הוא מסרב בתוקף. לבסוף הוא מעלה את הרעיון ה"גאוני" שהם יבקשו זרע מהחבר שלו (זה שניסה לשכנע אותו לאמץ). אשתו מנסה להסביר לו שזו בחירה מאוד מורכבת ובעייתית אבל הוא בשלו. נראה מה יקרה.
אגב, לפני שהתברר שהוא עקר, היה ברור שהוא ילחץ על אשתו להמשיך בטיפולים קשים ומסוכנים, משום שמה שהכי הכי חשוב עבורו הוא שיהיה לו ילד מזרעו. וזה מזכיר לי מה שקראתי במשך השנים בשני פורומים לאימוץ, על גברים רבים שנוהגים בדיוק כך, ללא שום התחשבות בבריאות או ברגשות של בנות הזוג.
גם בתוכנית "אחים ואחיות" (המשודרת באקסטרה הוט) מתברר שאחד מהאחים עקר. גם הוא מסרב בתוקף לאופציה של אימוץ, והוא דורש מהאחים שלו לספק זרע לאשתו כדי שהילד יהיה "שייך למשפחה" ולא "זר"... לאחר שהאחים מסרבים ולאחר ויכוחים גדולים, שניים מהאחים תורמים זרע כדי שלא יהיה ברור מי הפרה את אשתו (כאילו שאי אפשר לעשות בדיקה גנטית), ואכן היא נכנסת להריון מאחד מהאחים. מעניין מה יקרה בהמשך.
לדעתי האישית, מי שלא רוצה לאמץ - עדיף עבורו\ה ובעיקר עבור הילד\ה שלא י\תאמץ. מי שמשוכנע\ת שי\תוכל לאהוב רק את פרי הגנים שלו\ה, עדיף באמת שלא י\תאמץ. ואני כותבת את זה ללא שיפוטיות. לדעתי, כל אדם הוא או היא אינדיבידואל, ויש א\נשים שבאמת לא מתאים להם\ן לאמץ, אז עדיף עבור כל הצדדים הנוגעים בדבר (ואני חושבת בייחוד על הילד\ה שעלול\ה להיקלע למשפחה כזו) שלא יאמצו.
ולגבי הרעיון שעלה בשתי תוכניות ה-TV של הפריה מזרע של אח או של חבר קרוב, לי באופן אישי זה נראה מאוד מאוד בעייתי וטעון מהרבה בחינות, ועם פוטנציאל להרבה בעיות ובלגנים. משום שאם לגברים אלו כל כך חשוב העניין הגנטי, קשה להבין איך זה יהיה בסדר עבורם מבחינה רגשית שהילד\ה י\תיווצר מזרע של אח או של חבר. זה יכול לקלקל את היחסים בין הגבר לבין אחיו\חברו, לקלקל את היחסים בין הזוג (ב"האלופה" הוא כבר אמר לה שהילד יהיה חצי שלה ולא שלו בכלל), ועלול חלילה להשליך גם על היחס לילד\ה. מה גם, שנראה לי שזה עלול להיות קשה מאוד להסביר לילד\ה את כל הסמטוכה הזו. אבל כמובן שזו דעה אישית וסובייקטיבית וכל אחד ואחת יבחרו לפי הבנתם\ן.
| |
אימוץ על פי ההלכה
בקיצור אומר, שעל פי היהדות וההלכה אימוץ ילדותים יתומותים נחשבת למצווה גדולה, ובכל זאת הזיקה המשפטית בינם\ן לבין מולידיהם\ן אינו מנותק (וזאת בשונה מהחוק הישראלי ומחוקי אימוץ במדינות אחרות כיום). ולעובדה זו יש השלכות רבות ושונות, המתוארות בשני מאמרים אלו, המצויים באתר דעת:
א) מאמר של הרב מרדכי הכהן: "אימוץ ילדים לפי ההלכה". במאמר נידונים פרטי דינים של האימוץ בהלכה.
http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/sinay/emutz-4.htm
ב) מאמר של פרופ' אברהם ס. אברהם: "אימוץ ילדים". גם במאמר זה נידונים נושאים שונים הקשורים לאימוץ על פי ההלכה.
http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/hamaayan/imuts-2.htm
ואסתפק בכמה ציטוטים המובאים במאמרים אלו, המדגימים את דעת חז"ל והפרשנים בנושא זה:
* בתלמוד (מגילה יג, א) כתוב כך: "שכל המגדל יתום ויתומה בתוך ביתו, מעלה עליו הכתוב כאילו ילדו"
* ובמדרש (שמות רבה, סוף פרק מו) כתוב כך: "משל ליתומה שהיא מתגדלת אצל אפוטרופוס, והיה אדם טוב ונאמן ושמרה כראוי. לימים ביקש מגדלה להשיאה לאיש, עלה הלבלר לכתוב הכתובה. אמר לה: מה שמך? אמרה: פלונית; ומה שם אביך? התחילה שותקת. אמר לה: למה את שותקת? אמרה לו: מפני שאיני יודעת אלא אותך; שהמגדל נקרא אב ולא המוליד".
* ולדעת הרמ"א: "מי שמגדל יתום בתוך ביתו וכתב עליו בשטר בני או היתום כתב על המגדלו אבי או אמי, לא מקרי מזויף וכשר הואיל וגדלוהו ראוי לכתוב כך" (חו"מ, סימן מב, סעיף טו) .
* ויעב"ץ מדגיש: "ולא ביתום בלבד, אלא אפילו יש לו אב ואם, ומתגדל אצל אחר לשם מצווה. אם הלה אין לו בנים ומגדלו לזה להיות לו בן ליורשו, וזה קורא לו אב והוא קורא לו בני... שזה נחשב כאילו ילדו ממש" (שאילת יעב"ץ ח"א סימן קסה).
כלומר, יעב"ץ מצטט את המשפט הכתוב בתלמוד "כאילו ילדו" ומדגיש: כאילו ילדו ממש", כלומר לדעתו חז"ל לא דיברו בצורה מטאפורית, ומדובר במעמד הלכתי-משפטי ממשי: האב שאימץ ילד - גם שאינו יתום - "נחשב כאילו ילדו ממש", כלומר מבחינה הלכתית-משפטית זהו בנו והוא אביו מכל הבחינות, למשל מבחינת הירושה, וכפי שכתב יעב"ץ: "להיות לו בן ליורשו".
| |
מספרי טלפונים חשובים לאימוץ בארץ ובחו"ל
א) השירות למען הילד (אימוץ בארץ)
המשרד הראשי:
רח' יד חרוצים 10, ירושלים
טל' 02-6708177/8 פקס 02-6708451
מחוז ירושלים:
רח' כנפי נשרים 24, כניסה א, קומה 2, גבעת שאול, ירושלים
טל' 02-6218550/1 פקס 02-6218540
מחוז תל אביב:
שד' ירושלים 22, יפו-תל אביב
טל' 03-5125530/1/2 פקס 03-681650
מחוז חיפה:
רח' יפו 119, חיפה
טל' 04-8142600 פקס: 04-8142617
מחוז באר שבע:
קריית הממשלה, רח' התקווה 4, באר שבע
טל' 08-6264930/1/2 פקס 08-6264956
******************************************
ב) הרשות המרכזית לאימוץ בין ארצי (אימוץ חו"ל)
המשרדים ממוקמים בירושלים
מספרי טלפון: 02-6708177, 02-6708369
פקס: 02-6708451
נחמה טל, מנהלת הרשות המרכזית לאימוץ בין ארצי
כתובת אימייל: [email protected]
ובמספרי הטלפון הללו ניתן לבקש אותה.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
