כינוי:
יסמין@ בת: 17
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוקטובר 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | 1 | 2 | 3 | | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר |
קטעים בקטגוריה: ``.
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
"את לא רוצה שבגיל 45 יגידו לך שמאוחר מדי"
עדות אישית בווינט, במדור יחסים:
"את בסך הכל מחפשת אהבה. אפילו לא כזאת שרואים בסרטים, כי סרטים זה רק סרטים, אלא אהבה פשוטה, כמו שיש אצל ההורים, עם ויכוחים ומריבות, אבל גם עם כיף גדול. ובינתיים השעון מתקתק. את רואה את הפקידה במשרד שלך, שמגדלת לבד ילדה, ומתחילה לחשוב שאולי זה הפתרון גם בשבילך"
והסיום והמסקנה של כל מה שהיא כותבת: "את מחליטה שמחר בהפסקת הצהריים תגשי לפקידה ותבררי בעדינות אם הבת שלה היא מבנק הזרע. את חייבת את זה לעצמך. עוד פיסת מידע, עוד צעד אחד לקראת הלא נודע".
אמנם כאן מדובר על האפשרות ללכת לבנק הזרע. אבל הכתבה מעניינת מבחינת ההתלבטויות האם להישאר על הספסל ולחכות למיסטר רייט (כמו בקריקטורה שהבאתי ברשומה הקודמת), או לקום ולעשות מעשה ולהפוך לאם. מה שיפה הוא שהיום כמעט לכל אחת יש את מי לשאול, יש דוגמה. אימהות יחידניות מבחירה הן כבר תופעה, וכל שנה יש יותר ויותר (בדרך של תרומת זרע, או החלטה לשמור על הריון שנוצר בצורה בלתי מכוונת למשל כתוצאה מסטוץ, או בדרך של אימוץ).
| |
הצעת חוק העוסקת בשם האב של ילדותים של אימ"ב
כתבה בווינט: חד הורית? את יכולה לקבוע את שם אבי ילדיך
כותרת משנה שאומרת הרבה: "על-פי הצעת חוק, שאושרה היום בכנסת, תוכל האם לקבוע את שם האב לילד שטרם מלאו לו 16. יוזמות הצעת החוק, ח"כ זהבה גלאון ועמירה דותן, אמרו: "זה סוף למצב שבו שר הפנים קבע באופן שרירותי את שם האב, ללא התחשבות ברצונה של האם"
בקיצור, לפי החוק אם יחידנית תוכל לכתוב בכל הטפסים שם פרטי של אב - איזה שם שהיא רוצה, כל עוד הילד\ה לפני גיל 16. וכשימלאו לילדותים 16 – הם\ן יוכלו לבחור את שם האב...
ומה הסיבה לחוק החשוב הזה? מה הרציונל הגאוני שעומד מאחוריו? והנה התשובה: "יו"ר ועדת הפנים של הכנסת, ח"כ אופיר פינס, אשר הציג את הצעת החוק בכנסת, אמר: "הצעת החוק נועדה להתמודד עם תופעה רווחת בימינו, של אמהות הבוחרות להביא לעולם ילדים באמצעות תרומה מבנק הזרע או בדרכים אחרות, שכתוצאה מהן זהותו של האב אינה ידועה. יחד עם זאת, במקרים רבים נדרש אדם לציין את שמו הפרטי של אביו, למשל בעת מילוי פרטיו האישיים בטפסים רשמיים רבים. לכן, לעיתים, נוצר צורך לקבוע לאותם ילדים, שזהות אביהם אינה ידועה, שם אב לצורך מניעת זיהויים ותיוגם כחסרי אב".
אהה!!! זה הרציונל! יש ילדותים אומללותים ובמצוקה נוראה: צריך למלא טפסים ואין שם אב! באמת טרגדיה בין לאומית! אז כדי לפתור בעיה נוראה זו, כלומר "לצורך מניעת זיהויים ותיוגם כחסרי אב", עדיף לשקר, לרמות, להסתיר, להכחיש, ולעשות כל מאמץ שאף פקידה לא תדע חס וחלילה שלילד הזה או לילדה הזו אין אבא!
* * * * * * * * * * * * * * *
כל החוק הזה נובע מכך, שאלו שרוצים בו חושבים שזה פשוט נורא שאין אבא. בעצם, הם חושבים שזה נורא שאין שם אב שאפשר למלא בטפסים (הרי אם ימלאו שם פיקטיבי, לילדותים עדיין אין אבא, רק שם בטפסים).
אני יכולה לחשוב על המון בעיות שיווצרו כתוצאה מהחוק הזה - כלומר אם יהיו אימהות יחידניות שיחליטו לעשות כך:
א) בלבול לילדותים - כל פעם שיצטרכו לכתוב שם אב פיקטיבי זה יעשה קווץ' בנשמה, כמו שכל שקר והסתרה עושים: מדגישים שיש משהו נורא ואיום שצריך להסתיר...
ב) הילדותים יקבלו את המסר שזו בושה נוראה שאין אבא וצריך לעשות כל מאמץ כדי להסתיר זאת
ג) זה יגרום לבלבול לסביבה. גננות ומורות שיקבלו את פרטי הילדותים, יבקשו מהם אישור וחתימה גם מאבא וכו', אולי ישאלו למה אבא לא בא אף פעם לאסיפת הורים, יגידו משהו על אבא. ואז יצטרכו להסביר שאין אבא, זה רק שם שקרי בתעודות...
מסכימה מאוד עם הפתגם העממי "לשקר אין רגליים"... וסופו להתגלות. ואז זה עוד יותר גרוע: משום שיהיה מאוד ברור שמי ששיקר\ה התבייש\ה במצב המשפחתי.
ובניגוד למה שכתוב בכתבה, ניתן פשוט לא למלא את הרובריקה "שם האב" בטפסים השונים. בכל הטפסים הרבים מאוד שמילאתי, תמיד סימנתי ברובריקה שם האב לוכסן \ כדי להדגיש שאין אב, וכדי שלא יחשבו ששכחתי למלא פרט זה. ולדעתי, במקום לשקר ולנסות להסתיר, עדיף להמשיך ולכתוב כך.
ולסיום, מציעה שכולנו נאמץ באופן קולקטיבי את השם מנשה, ובא לציון גואל ולכל הילדותים יהיה אבא פיקטיבי. בעצם לא אבא, אלא שם אבא פיקטיבי. אחלה!!!!
בעצם, יש לי עוד כמה הצעות לשמות אטרקטיביים:
חיליק
פפושדו
ביל גייטס
בונד. ג'ימס בונד.
ויזתא
פרשנדתא
חלם
עוץ לי גוץ לי
רמפלסטילטסקין
ואולי בכל זאת עדיף, שכל האימהות היחידניות יבחרו בשם מייצג אחד. סגרנו על מנשה?
| |
"עליה של 40% בישראל במספר הנשים שמקימות משפחה ללא אב" - כתבה וראיון עם אימ"ב
ב"וואלה חדשות" היום מתפרסמת כתבה בשם "החלטנו להיות אמהות חד הוריות"
http://news.walla.co.il/?w=/1/1067193
המשפט המצוטט בכותרת הרשימה לקוח מכותרת המשנה של הכתבה. ולקראת סוף הכתבה הקצרה כתוב כך: "בשנים האחרונות נרשמה עליה חדה של 40% במספר המשפחות המורכבות מאמהות בלבד". הכתבה כוללת ראיון בכתב ובסרטון וידיאו (שניתן לראות באתר) של אימ"ב. אמנם כותרת הכתבה מתחילה במילה "החלטנו", אבל חבל שלא השתמשו במונח אימ"ב ולא במונח הלא מדויק מבחינה לשונית והמעורפל מבחינה תוכנית "אימהות חד הוריות".
מכל מקום, טוב שיותר ויותר כתבות מתפרסמות על אימ"ב.
| |
הערות נוספות על מינוי אפו' בחיי האם
* מובן וברור מאליו שכדאי למנות לאפו' אך ורק אדם אמין\נה, שאוהב\ת את הילד\ה ושהילד\ה אוהב\ת אותו\ה!
* ניתן להתחרט ולבקש את ביטול האפו', אבל גם הבקשה הזו צריכה לעבור דרך בית המשפט לענייני משפחה, ושוב צריך חוות דעת והמלצות של עו"ס וכו'. כדי לבקש את ביטול האפו' צריך להוכיח שהתנאים השתנו מאוד, צריך להוכיח שהאפו' פתאום לא מתאים\מה לתפקיד וכו' וכו'. וגם כאן, כבכל תהליך משפטי, התוצאות אינן וודאיות. ולכן אני חוזרת על ההערה הראשונה: כדאי למנות אך ורק מישהו\י שיודעים בוודאות שמתאים\מה לתפקיד.
* ניתן למנות יותר מאפו' אחד\ת.
* ניתן לבקש למנות קרוב\ת משפחה (למשל סבתא), או חברה טובה, או זוג חברים קרובים וכו'. אבל כמובן השופט יחליט לכאן או לכאן.
* היו מקרים שהבקשה למינוי אפו' מסוים\מת בחיי האם נדחתה ע"י השופט.
* בצוואה כדאי לכתוב גם מי י\תנהל את העניינים הכספיים של הילד\ה: אפשר לבקש שהאפו' של הילד\ה י\תטפל גם בעניינים הכלכליים, ואפשר למנות אפו' אחד\ת לילד\ה, ואפו' אחר\ת לטיפול בעניינים הכספיים.
* לאחר שמקבלים אישור רשמי מבית המשפט לענייני משפחה על מינוי האפו', כדאי לצלם כמה עותקים, ועותק אחד לתת לאפו'.
* כאשר ממונה אפו' בחיי האם, האפו' יכול\ה לרשום את הילד\ה למוסדות חינוך, למשל לגני הילדים ולבתי הספר. בזמן ההרשמה האפו' צריך\כה להראות את המסמך הרשמי שלפיו הוא או היא מונו לאפו' ע"י בית המשפט+מכתב שבו האם מבקשת לאפשר לאפו' לרשום את הילד\ה לגן או לביה"ס. כמו כן, אפו' יכול\ה לקבל מידע רפואי על הילד\ה, לבקש תוצאות מעבדה וכו', ושוב עם המסמך הרשמי+מכתב מהאם שמבקשת זאת.
* באופן עקרוני, האפו' לא יכול\ה ולא אמור\ה להתערב בחיי האם והילד\ה, לא יכול\ה להתערב בעניינים כלכליים וכספיים, וכו'. כל הפואנטה היא רק להבטיח שלווה נפשית לאימ"ב שיודעת שעשתה כל מה שיכלה כדי להבטיח את עתיד הילד\ה אם חס וחלילה יקרה לה משהו, וגם אם היא מעוניינת האפו' יכול\ה לסייע כאמור ברישום למוסדות חינוך ובקבלת מידע רפואי.
* רוצה להדגיש שוב שמדובר במצב שבו יש לילד\ה רק הורה אחד\ת, כלומר רק אפו' טבעי\ת אחד\ת. ולכן, כל מה שכתבתי יכול להתאים למשפחות של אימ"ב, למשפחות של אבות יחידניים, למשפחות של לסביות שאצלן הילד\ה רשום\מה רק אצל האם הביולוגית (כיום כבר יש אפשרות שהאם הלא ביולוגית תאמץ את הילד\ה שהולידה בת הזוג, אבל יש כאלו שיעדיפו אפוטרופסות מסיבות שונות), ועוד.
והערה אחרונה: מובן שמי שמעוניינת לכתוב צוואה עם הסעיף וגם למנות אפו' בחייה, כדאי לה להתייעץ עם עו"ד ולעשות פעולות אלו באמצעות העו"ד!!
| |
על אימ"ב, כתיבת צוואה ומינוי אפוטרופוס\אפוטרופא בחיי האם
ברשימה זו בכוונתי לכתוב על נושא שלדעתי חשוב מאוד לאימהות יחידניות מבחירה (אימ"ב), כולל כאלו שאימצו: הצורך בכתיבת צוואה ובמינוי אפוטרופוס או אפוטרופא עוד בחיי האם.
כאמור ברשימה הקודמת, ההורים הם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדותים קטינותים עד הגיעם\ן לגיל 18. כאשר זוג מוליד או מאמץ, לילדותים יש באופן אוטומטי 2 אפוטרופסים חוקיים. אם חס וחלילה קורה משהו לאחד\ת מהם, הילדותים ישארו עם השני\ה.
לא כן כמובן כאשר לילד\ה יש הורה אחד\ת. לדעתי, במצב שכזה כדאי מאוד להבטיח את עתיד הילדותים מראש וכדי למנוע חס וחלילה שיימסרו לחסותן של רשויות הרווחה, כלומר יושמו במוסדות. ויש לכך 2 דרכים חוקיות:
א) כתיבת צוואה שתפרט את כל העניינים הכלכליים השונים, למשל: האם יכולה להוריש לילדותים את כל רכושה. כמו כן, כאשר מדובר בקטינותים, ניתן להוסיף סעיף שבו האם תבקש שאם חס וחלילה יקרה לה משהו, הילדותים יעברו לחסותו\ה של אדם מסוים\מת (שכמובן צריך\כה להסכים לכך) ותציין את שמו\ה.
ב) מינוי אפוטרופוס או אפוטרופא לילד\ה עוד בחיי האם.
מדוע חשוב לכתוב צוואה+סעיף
אם חס וחלילה קורה משהו לאם יחידנית שהיא גם האפוטרופא הטבעית היחידה של הילד\ה והיא לא השאירה צוואה עם סעיף שבו היא מבקשת שמישהי\ו י\תתמנה לאפו', פונים לבית המשפט לענייני משפחה ומשום שהשופט אינו יודע בינתיים - במשך החודשים עד שיגיע להחלטה לכאן או לכאן - האם למנות לילד\ה אפו' ואת מי, הילד\ה עובר\ת לחסות רשויות הרווחה עד להחלטת השופט. וייתכן גם שאם לא י\תימצא אפו' מתאים\מה - השופט יחליט שהילד\ה י\תישאר בחסות רשויות הרווחה.
וכך מסבירה עו"ד ויקטוריה גלפנד:
"הפרוצדורה המתרחשת במקרה של פטירה פתאומית של הורה הילד היא, שבדרך כלל פונים לבית המשפט בבקשה דחופה, אותה בית המשפט בוחן תוך זמן קצר ביותר, כדי למנוע את העברתם של הילדים לשירותי רווחה. אבל לפעמים בהחלט נוצרים מצבי ביניים, בהם שירותי הרווחה לוקחים את הילד לפרק זמן עד לקבלת פסק דין בעניין".
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=34&msgid=87587037
צוואה+סעיף אינה מספיקה
כעת ברצוני להסביר מדוע כתיבת צוואה עם הסעיף הנידון אינה מספיקה. במקרה שיש רק צוואה עם הסעיף הנ"ל וקורה משהו חלילה לאם, הילד\ה לא עובר\ת באופן אוטומטי לחסות האפו' המבוקש\ת בצוואה, אלא צריך קודם להתקיים הליך משפטי: יש להציג את הצוואה לפני שופט בבית המשפט לענייני משפחה ולבקש את מינוי האפו'. השופט\ת ממנה עובד\ת סוציאלי\ת (עו"ס) שי\תבדוק אם מי שרשום\מה בצוואה אכן מתאים\מה לשמש כאפו' של הילד\ה. ובמפגש הבא העו"ס מגיש\ה את הדו"ח ובו כלולים מסקנותיו\ה. לאור דו"ח זה ועדים נוספים השופט\ת י\תחליט אם לאשר את האפו' לאדם הרשום\מה בצוואה או לא... כלומר, יש בהחלט התייחסות למה שכתוב בצוואה כאל בקשה אחרונה, כאל המלצה שיש לה משקל כלשהו. אבל בכל זאת, הסעיף בצוואה כשלעצמו אינו מספיק, ויש לעבור תהליך משפטי שאורך כמה חודשים והתוצאות שלו אינן ידועות ואינן וודאיות מראש!! ולכן יש מקרים שבהם בקשת האם נדחית, והילד\ה עובר\ת לחסות משרד הרווחה... כלומר, לא מספיק האבל והמצב הקשה של הילד\ה, אלא הוא או היא עלול\ה להגיע למוסד. ונראה לי שזה חמור במיוחד כשמדובר בילד\ה שאומץ\צה, וצריך לעשות הכל כדי למנוע אפשרות שכזו.
וכך משיבה עו"ד אירית רוזנבלום לאימ"ב ששאלה על סעיף כזה בצוואה:
"כעקרון לכל אדם חופש ציווי מלא ומוחלט, ולבקשתו האחרונה, כפי שהובעה בצוואה חשיבות מרובה מאוד. ואולם, אם במועד פתיחת הצוואה יחול שינוי נסיבות קיצוני, או שיתברר לבית משפט או ללשכת הרווחה ופקידי הסעד כי טובת הקטין כי ימונה לו אפוטרופוס אחר, שונה מזה שצויין בצוואה, ייתכן כי האפוטרופוס שימונה יהיה שונה מזה שציווית. בבואו למנות אפוטרופוס לקטין בית המשפט ישקול בראש ובראשונה את טובת הקטין בנסיבות העניין. את יכולה לציין בצוואה אפוטרופוס שאינו בן משפחה, בכל מקרה בימ"ש יבדוק מהי טובת הילדה".
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=34&msgid=87556202
וכך גם כתבה עו"ד זיוה אופק:
"צוואה לגבי אפוטרופוס היא בעייתית שכן אין מצב מובטח שהיא תתגשם. כל אחד יכול לבוא ולטעון שהמצווים לא ראו נכון את טובת הילד או שמאז נחתמה הצוואה השתנו הנסיבות ובמועד בו היו אמורים להגשים את הצוואה זו כבר אינה טובת הילד".
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=386&msgid=60095924
וכך מסבירה גם עו"ד עירא הדר:
"להבדיל מרכוש, ילדים אי אפשר להוריש בצוואה, ולכן בעוד שהאמור בצוואה לגבי רכוש הוא מחייב לחלוטין, הרי שבהקשר לגורלם של הילדים, הצוואה מהווה הצהרת כוונות בלבד. כל הסדר לגבי ילדים במקרה של פטירת ההורה או שני ההורים - חייב לקבל את אישורו של בית המשפט". אולם בכל זאת היא ממליצה על כתיבת הסעיף בצוואה.
http://www.pridezine.com/content/article.asp?id=2161&fromCat=2&fromScat=82
נוסף לצוואה+הסעיף כדאי למנות אפו' בחיי האם
אם כן, לאימ"ב כדאי לכתוב צוואה עם סעיף שבו היא מבקשת שמישהו\י מסוים\מת י\תהיה האפו' החוקי של הילד\ה, אבל הצוואה והסעיף נתפסים כהמלצה או כהצהרת כוונות בלבד, ואין שום וודאות שהבקשה תאושר: אין וודאות מה העו"ס י\תמליץ בדו"ח שלה ואין שום וודאות מה השופט\ת י\תפסוק.
כדי להבטיח שהילד\ה י\תגיע דווקא לאדם מסוים\מת, אפשר למנות אותו\ה לאפו' עוד בחיי האם! מינוי כזה אפשרי הודות לסעיף 28 בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות תשכ"ב 1962: אפוטרופוס בנוסף על ההורה (תיקון תשמ"ג)
"מת אחד ההורים, תהא האפוטרופסות על הקטין להורה השני; ואולם רשאי בית המשפט, בנוסף על אותו הורה, למנות לקטין אפוטרופוס באופן כללי או לעניינים שיקבע בית המשפט... וכן אם אחד ההורים אינו ידוע, או שלא היה נשוי להורה השני ולא הכיר בקטין כבילדו".
http://www.pigur.co.il/law/kashrut.htm
וההליך המשפטי הוא כזה: משום שמדובר באימ"ב לילד\ה אין אב ("אם אחד ההורים אינו ידוע"), כלומר אין אפוטרופוס טבעי נוסף שיכול לערער על בקשת האם. במקרה כזה האם יכולה לפנות לבית המשפט לענייני משפחה (באמצעות עו"ד) ולבקש מינוי אפו' לילד\ה. השופט\ת י\תמנה עו"ס שי\תבדוק את האדם המיועד\ת, בפגישה הבאה י\גיש לשופט\ת דו"ח עם המלצות והשופט\ת י\תחליט לכאן או לכאן.
אם כן, ההבדל החשוב ביותר בין כתיבת סעיף בצוואה לבין מינוי אפו' בחיי האם הוא, שבמקרה הראשון בית המשפט לענייני משפחה יתכנס אחרי שיקרה חס וחלילה משהו לאם, ואז השופט יחליט לכאן או לכאן. ואילו במקרה השני, בית המשפט מתכנס בחיי האם. ואם השופט יחליט למנות אפו' לילד\ה יש לכך משמעויות רבות: האפו' יכול\ה לרשום את הילד\ה למוסדות חינוך, לקבל מידע רפואי, ועוד. אבל החשוב ביותר: אם חס וחלילה קורה משהו לאם, האפו' פשוט ממשיך\כה בתפקידו\ה, והילד\ה עובר\ת לאפו' ללא צורך בדיון משפטי!!! וכל זאת בהתאם לאחת מהזכויות החוקיות של האפוטרופוס, הרשומות בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות תשכ"ב 1962 סעיף 38: "הוא רשאי להחזיק בקטין ולקבוע את מקום מגוריו"
http://www.pigur.co.il/law/kashrut.htm
וכך משיבה עו"ד ויקטוריה גלפנד לאימ"ב ששאלה בנושא זה: "המקרה שבו הסבתא ממונה לאפוטרופא נוספת עוד בחיי האם... הוא כמובן המקרה הפשוט ביותר, כי אז בעת פטירתה של האם, הסבתא פשוט תמשיך בתפקידה".
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=34&msgid=87589924
ובאותו מקום היא גם משווה בין 3 מצבים משפטיים שונים, מהמקרה הטוב ביותר למקרה הגרוע ביותר מבחינת הילד\ה: מקרה שבו מונה\תה אפו' בחיי האם (הציטוט לעיל), מקרה שבו יש רק צוואה, והמקרה הגרוע ביותר: כשאין אפו' ואין צוואה... וכאן היא מסבירה את התוצאות העגומות לילד\ה אם אין צוואה עם סעיף
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=34&msgid=87587037
וראו הסיכום שלי למה שכתבה בשתי ההודעות:
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=34&msgid=87596432
לסיכום, לדעתי האישית חשוב מאוד עבור הורה יחיד\ה הן לכתוב צוואה+סעיף בקשה שהילד\ה י\תעבור לאדם מסוים\מת אם חס וחלילה יקרה משהו והן למנות אפוטרופוס עוד בחייו\ה, וזאת כדי להבטיח שהילד\ה לא תגיע חלילה למוסד, אלא דווקא לאדם מסוים\מת שנבחר\ה ע"י האם.
<למען הגילוי הנאות: איני עו"ד וכל מה שכתבתי אינו מהווה חלילה יעוץ משפטי>
| |
בחירות שונות יוצרות משפחות מסוגים שונים
כל בחורה שמגיעה לגיל מסוים מתחילה לשאול את עצמה שאלות: מה אני הכי הכי רוצה? על מה אני מוכנה להתפשר ועל מה בשום פנים ואופן אני לא מוכנה להתפשר?
הנה עדות כנה על אחת מהבחירות האפשריות ועל תוצאותיה:
"בגיל 36 החלטתי להתחתן והצלחתי. השקר הגדול"
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3368364,00.html
המחברת מספרת בגילוי לב שבגיל מסוים החליטה להתחתן וללדת ולשם הגשמת מטרתה היא היתה מוכנה להתפשר על בן הזוג, ולבסוף התחתנה ללא אהבה. ובמסגרת ההסבר מדוע בחרה כך, היא מספרת על אופציה שלא התאימה לה: "למה לא חד-הורית? רעיון נחמד, אבל לא בשבילי. נון-קונפורמיסטי מדי. קשה מדי".
ברור שהיא מייצגת נשים לא מעטות שעשו, שעושות ושיעשו כמוה, וכמובן שזו זכותן המלאה. נראה לי, שכמו בהרבה מאוד עניינים בחיים, אין אמת אובייקטיבית אחת שנכונה לכולם\ן, והכל אינדיבידואלי ותלוי באישיות, במבנה הרגשי, בצרכים, בערכים וכו' של כל אישה ואישה. ולכן כל אחת צריכה לבחור לה את המבנה המשפחתי המתאים לה, ובחירות שונות יוצרות משפחות מסוגים שונים. לי באופן אישי בחירה בנישואים ללא אהבה לא היתה ועודנה בלתי אפשרית, ועבורי הבחירה באימהוּת יחידנית מבחירה והחיים כאימ"ב קלים לאין ערוך.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
