כינוי:
יסמין@ בת: 17
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוקטובר 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | 1 | 2 | 3 | | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר |
קטעים בקטגוריה: ,.
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
על דיכאון לאחר אימוץ
זולגות הדמעות מעצמן
"הגעתי הביתה ואמרתי לעצמי, אלוהים ישמור! מה עשיתי?", מספרת ד', שאימצה ילדה בת שנתיים, וחוותה "דיכאון אחרי אימוץ". לפי מחקר שנעשה באוניברסיטת בר אילן, ד' היא אחת מכל עשרים אמהות בישראל, שעברו חוויה דומה. סינדרום אמיתי או סערת רגשות חולפת? המומחים חלוקים
בכתבה מובאות כמה עדויות וגם דעות שונות של מומחים/יות בנושא. מתוך הכתבה:
"המושג "דיכאון שלאחר אימוץ" אינו מוכר רשמית מבחינה מדעית, אך בארצות הברית הוא נפוץ בשנים האחרונות בקרב נשים שאימצו ילדים, שחשו מצוקה והחלו להגדיר כך את מצבן. אפשר למצוא אותו בשפע באתרי מידע, פורומים ובלוגים העוסקים באימוץ. "התופעה נמצאת במצב שבו היה בעבר דיכאון שלאחר לידה", אומרת הפסיכיאטרית לילדים ולנוער מירי קרן, מנהלת היחידה לגיל הינקות במרכז הרפואי גהה. "אין עליה כמעט מידע מחקרי, בעצם היא עוד לא ממש מוגדרת, והמודעות לקיומה נמוכה".
באחד המחקרים הספורים שנעשו על התופעה התברר, כי הנשים המאמצות חווות סוג מסוים של דיכאון אחרי האימוץ... לפי המחקר, תופעת הדיכאון שכיחה אצל כ-5% מהמאמצות (לעומת כ-15% מהאמהות הביולוגיות), אך אף אחת מהן לא הגיעה לרמה של דיכאון פסיכוטי, כפי שעלול לקרות לאמהות ביולוגיות. בניגוד לאבות ביולוגיים, שלעתים דיווחו על קשיים ועל דיכאון, תופעת הדיכאון לא נמצאה כלל אצל אבות מאמצים".
אני מאוד הזדהיתי עם מה שכתוב כאן: "לפי המחקר של פרופ' לוי שיף, הורים מאמצים דיווחו על יותר תחושות חיוביות, אושר וסיפוק מההורות, בהשוואה להורים ביולוגיים. ככל שהזוגות המאמצים המתינו זמן רב יותר לאימוץ וחוו חסך רב יותר, כך הסיפוק מקבלת הילד היה גדול יותר. "כשהרצון העז להיות הורים מתממש אחרי תקופה ארוכה של תחושת חסך, השמחה והסיפוק אדירים", אומרת לוי שיף. "לא פעם הורים מאמצים לוקחים דברים בקלות רבה יותר. הם פחות מתלוננים על כך שצריך לקום בלילה... הכל פחות מובן מאליו".
| |
מאמרים אקדמיים על אימוץ
מאמרים אקדמיים על אימוץ שהתפרסמו באינטרנט:
גוטליב, ד. (1998). אימוץ פתוח: גיבוש גישה ישראלית. רפואה ומשפט, 19.
http://www.machonshinui.co.il/page.asp?tsys=limudim_text_221
לוי-שיף, ר. (2001). אימוץ בין-לאומי ואימוץ מקומי: הסתגלות הילד, ההורים והמשפחה. מגמות, מ"א, 259-236.
תקציר של המאמר:
http://www.szold.org.il/Content/Articles/Site_Articles.asp?Article=39
לוי-שיף, ר. (2004) קשיים רגשיים של מאומצים בראי ה"עצמי". פסיכואקטואליה, אוקטובר 2004, 49-40.
http://prdupl02.ynet.co.il/ForumFiles/9905488.doc
נוי-שרב, ד. הזהות העצמית של מאומצים באימוץ בין-ארצי. חברה והצלחה, כד 4, 435-452.
http://www.molsa.gov.il/NR/rdonlyres/F5F71F49-E34D-4C5D-AFD1-BEE1FA670A72/1626/244noysharavd.pdf
מאמרים אקדמיים על אימוץ שלא התפרסמו באינטרנט:
יפה, א.ד, (1999). עידן חדש בשירות האימוץ הבין-ארצי. הדעה הרווחת, ביטאון האיגוד הישראלי לשירותי רווחה, 22, 2-1.
כצנלסון, ע. (1995). סוגיות באימוץ ילדים. הד החינוך. י"ז. מכללת לחינוך – סמינר הקיבוצים.
לוי-שיף, ר. (1999). אימוץ פתוח. פסיכולוגיה ח (1). 20-33.
נוי-שרב, ד. (1995). הערכה ואבחון של זוגות הפונים לאימוץ. חברה ורווחה, ט"ז, 88-65.
נוי-שרב, ד. (1998). הורות מאמצת טובה הילד המאומץ כזולת עצמי. שיחות, י"ג, 23-22.
| |
מחקרים על אימוץ (באנגלית)
* באתר של כתב העת Adoptive Families התפרסמה כתבה:
Special report: Nature & Nurture: A New Look at How Families Work
http://www.adoptivefamilies.com/articles.php?aid=246
כותרת המשנה שלה:
Early results reveal that children adopted into families fare as well as those born into them
תרגום: ממצאים ראשונים מגלים שילדותים שאומצו למשפחותיהם מצליחים כמו ילדותים שנולדו למשפחותיהם.
המסקנה הראשונה של המחקר:
"אין למעשה כל הבדל בתפקוד הפסיכולוגי בין ילדים שגדלו במשפחות מאמצות לבין אלו שגדלו במשפחות ביולוגיות .במימדים של עבריינות, עמדות אנטי-חברתיות, תוקפנות ,שימוש באלכוהול וסמים והתנהגויות בעייתיות אחרות, ההבדלים בין ילדים מאומצים לילדים שגדלו במשפחותיהם המולידות היו בלתי משמעותיים. מימדים של בריאות נפשית, זהות ,הישגים לימודיים ומאפיינים חיוביים אחרים גם הם היו למעשה זהים. ממצאים חיוביים אלו סותרים מחקרים קודמים שמצאו כי מתבגרים מאומצים מצויים בסיכון גבוה יותר לבעיות רגשיות מאשר בני גילם שאינם מאומצים".
* כתבה המתארת את המסקנות של מחקר מקיף ביותר העוסק בילדותים שאומצו בחו"ל
Children adopted overseas adjust well to U.S.
כותרת משנה: Study: Foreign-born kids have relatively few behavioral problems
http://www.msnbc.msn.com/id/7967014
מדובר במחקר מסוג מטא-אנליזה (ניתוח מחקרים רבים שנערכו במקומות ובזמנים שונים על נושא מסוים), המתבסס על ניתוח של 137 מחקרים (שכמובן אינם קשורים זה לזה) שנערכו במדינות רבות (ארה"ב, קנדה, מדינות שונות באירופה, אוסטרליה, ניו זילנד וישראל), במשך 55 שנים (בין השנים 1950-2005). מחקר זה מפריך דעות קדומות רבות לגבי ילדים שאומצו בחו"ל. ניתוח הנתונים המופיעים במחקרים הרבים והשונים מלמד כי רוב הילדותים מצליחים לסגור את הפערים ולהצליח כמו הילדותים שלא אומצו.
הודעות על הנושא:
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=74&msgid=84565848&archive=1
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=74&msgid=84602827&archive=1
* מחקר על הורים שאימצו: מחקר חדש של משרד החינוך האמריקאי, המבוסס על 13.000 משפחות, מראה שבממוצע הורים שאימצו מוציאים יותר כסף על הילדותים ומשקיעים יותר זמן על פעילויות עם הילדותים, כגון קריאה, שיחה ואכילה ביחד מאשר הורים שלא אימצו
http://www.adoptivefamilies.com/articles.php?aid=1476
| |
כנסים והרצאות העוסקים באימוץ
חודש האימוץ שנערך ע"י השירות למען הילד, אפריל 2002
סיכום הרצאה: איך ומתי לספר לילד שהוא מאומץ, ערכו נילי שלף ואילנה גלייטמן
http://prdupl02.ynet.co.il/ForumFiles/5180962.doc
יום עיון בת.ל.מ, 5.1.03
ההרצאה: בע"ח במערכת המשפחתית ותרומתו עבור הילד המאומץ, מאת ענבר נתנס
http://prdupl02.ynet.co.il/ForumFiles/6365874.doc
חודש האימוץ, מאי 2003
הרצאה העוסקת באימוץ בינגזעי: כשאני לא דומה לאבא ואמא – תחושת השוני של הילד המאומץ לאורך שלבי התפתחותו: מגיל הגן, דרך גיל ההתבגרות ועד לבגרות המאוחרת, מאת אילנה ג.
http://prdupl02.ynet.co.il/ForumFiles/3973294.doc
חודש האימוץ, 2003
ההרצאה: פנטזיות ומציאות בהורות בכלל ובהורות מאמצת בפרט
http://prdupl02.ynet.co.il/ForumFiles/5143697.doc
סודות ושקרים – בין אי-ידיעה לידיעה, סיכום ההרצאות שנערכו ביום העיון בת.ל.מ, 2.10.2003 והתפרסמו באינטרנט באסופת מאמרים (קובץ PDF):
* הממשי, הסמלי והמדומיין באימוץ, מאת פרופ' גבי שרייבר
* בין אי-ידיעה לידיעה – הרגשת ה"אין", מאת ד"ר אביגיל גולומב
* סיפורה של מאומצת, דבריה של רונית שאומצה
* "לדבר אימוץ" – השיחה במשפחה בשלבי החיים השונים, מאת דליה לוי
http://www.telem.org.il/docs/articles_adoption_20031002.pdf
יום עיון בנושא אימוץ בת.ל.מ. אורנים, 15.03.2004
הרצאה: האם סיפור האימוץ משתנה?, מאת איווה ארבל
http://www.telem.org.il/article_adoption_stroy.html
פנטזיה מול מציאות, יום עיון בת.ל.מ, 30.11.04
הרצאה: הצגת מקרה – אימוץ עם הקשר, מאת איווה ארבל
http://www.telem.org.il/fr/fr_article_adoption.html
ההרצאה מתפרסמת גם כאן:
http://prdupl02.ynet.co.il/ForumFiles/10498160.doc
| |
מחקרים ומאמרים אקדמיים על אימ"ב
סגל-אנגלצ'ין, ד. ווזנר, י. (2005). איכות החיים של אמהות חד הוריות מבחירה. בתוך לב-ויזל, ר. צוויקל, ג'. וברק נ. (עורכות). "שמרי נפשך": בריאות נפשית בקרב נשים בישראל (עמ' 389-369). באר שבע: אוניברסיטת בן גוריון שבנגב.
המאמר נמצא באינטרנט בקובץ ,PDF עמ' 18-38
כתבה על מחקר זה ב- Ynet: לאמהות חד הוריות טוב יותר בחיים
אמהות רווקות - דיוקן, 2000
בשל חשיבות הנושא, אביא רשימה של כמה מחקרים ומאמרים אקדמיים שעוסקים באימ"ב, שאינם מתפרסמים באינטרנט:
אלבק, ש. (1993). "אמהות לא נשואות מתוך בחירה", חברה ורווחה י"ד (1) (67-79).
בר, א. (1989). אמהות לא נשואות מתוך בחירה: דימוי עצמי, עמדות כלפי אמהות ותפיסת הילד, השוואה עם אמהות נשואות. עבודה לשם קבלת תואר מוסמך. רמת-גן: אוניברסיטת בר-אילן, בי"ס לעבודה סוציאלית.
גרא, ג'. (1991). אמהות לא נשואות מבחירה: רמת התפתחות האגו, זהות תפקיד מינית והבטים של התפתחות מוסרית. עבודה לשם קבלת תואר מוסמך. ירושלים: האוניברסיטה העברית, המחלקה לפסיכולוגיה.
פלג, א. (1999). השוואה בין שתי קטגוריות של אמהות לא נשואות - מאב ידוע ומאב בלתי ידוע - ביכולת לאינטימיות, תחושת הלחץ ההורי, תחושת הקוהרנטיות, תמיכה חברתית ושביעות רצון. עבודה לשם קבלת תואר מוסמך. חיפה: אוניברסיטת חיפה.
שיקיירסקי, ד. (1993). בחירה באמהות ללא נישואים: אמהות לא נשואות בהשוואה לאמהות נשואות. עבודה לשם קבלת תואר מוסמך. תל-אביב: אוניברסיטת תל-אביב, החוג לפסיכולוגיה.
Bibliraz, T.J. & Raftery, A. (1999). Family structure, educational attainment and socioeconomic success: Rethinking the Pathology of matriarchy. American Journal of Sociology, 105(2) 321-365.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
