אימוץ יחידני

בחודשים האחרונים נפתחו כמה בלוגים, שכותבים הורים המאמצים/ות בחו"ל. בכל המקרים מדובר באימוץ על ידי זוג הורים. בחלק מהמקרים מדובר בישראלים שחיים בארץ, ובחלק מהמקרים בישראלים שחיים בחו"ל. כמה מהבלוגים נכתבים על ידי האימהות, וכמה על ידי האבות.

אימוץ בחו"ל - האימוץ של טליה מספרד 1  

בבלוג זה מספרת טליה (ישראלית שחיה בספרד) על התהליכים המפרכים שעברו היא ובן זוגה עד שאימצו את בנם באוקראינה. מזל טוב!!! כל התהליכים הסתיימו כבר מזמן, ובנם חי איתם בספרד. בבלוג ניתן לקרוא על התהליכים המאפיינים אימוץ מספרד ואימוץ באוקראינה.

http://www.tapuz.co.il/blog/userBlog.asp?FolderName=ouradoption&passok=yes

לביאה זוהרת - המסע להיות משפחה

בבלוג זה מספרת נגה לביא (ישראלית שחיה בחו"ל) על התהליכים הממושכים שעברו היא ובן זוגה עד שאימצו את בתם בחו"ל. נכון להיום, הם אחרי המשפט ופסק הדין לא עורער, כלומר זיו היא בתם החוקית לכל דבר :-) מזל טוב!!!

 http://www.tapuz.co.il/blog/userBlog.asp?FolderName=nogalavie

בלוג האימוץ של מתן על ידי שרון, גל ואור באוקראינה - 2009

בבלוג זה מספר גל (ישראלי החי בישראל) את כל התהליכים שעברו הוא ואשתו שרון ובתם אור עד שהצליחו לאמץ את מתן באוקראינה. כל התהליכים הסתיימו בהצלחה, מזל טוב!!! ולפי הכתוב בבלוג, נראה שביום העצמאות, כלומר היום (!!!) ההורים ומתן שבים ארצה, באים הביתה! 

http://www.tapuz.co.il/blog/userBlog.asp?FolderName=sharongal2009

מסע לאימוץ ילד - הבלוג של הקרמבולה

בבלוג זה מספר הקרמבולה על אימוץ בנו בסיביר. כמו בבלוג הקודם, גם כאן מדובר על אימוץ בחו"ל של זוג ישראלים החיים בישראל, הורים לבת. הקרמבולה מספר על התהליכים השונים הכרוכים באימוץ, והם עדיין מצויים במהלכם: אחרי הנסיעה הראשונה ולפני המשפט. מאחלת לכם מכל הלב שהתהליכים יהיו קצרים ומהירים ויעילים ככל האפשר, ושבקרוב תשובו ארצה עם בנכם!!!

http://www.tapuz.co.il/blog/userBlog.asp?FolderName=adoptersblog

חג עצמאות שמח     

 ומאחלת מזל טוב לכל ההורים שכבר מגדלים/ות את ילדיהם/ן בבית, ומאחלת להורים המצפים/ות שכל התהליכים יעברו בקלות ובמהירות הרבה ביותר!!!

השבוע קראתי את הידיעה  העצובה מכל הבחינות, העוסקת בילדה שאנג'לינה ג'ולי אימצה באתיופיה. אני רוצה להתייחס לנקודה אחת: העובדה שבכל אמצעי התקשורת בכל העולם פירסמו פרטים ביוגרפיים מאוד אישיים ומאוד טעונים, שקשורים לאירועים מאוד קשים ומצערים שהתרחשו לפני ואחרי שהילדה נולדה. 

וזהו עוד מקרה שבו הרבה מאוד אנשים (ובמקרה הזה ממש מיליונים) ידעו פרטים ביוגרפיים אישיים ביותר, הרבה לפני הילד\ה שאומץ\צה. אלא שבמקרה הזה אני מתארת לעצמי שאנג'לינה ג'ולי עצמה לא פירסמה את הפרטים, אלא אלו העיתונאים שרדפו אחרי הסקופ בלי להתחשב בילדה אחת קטנה. כזו חוסר התחשבות! בארה"ב אין חוק להגנת הפרטיות של קטינותים, ובייחוד קטינותים שאומצו? בארץ יש חוק כזה, ועוד אכתוב עליו. אבל העניין הוא שלפעמים ההורים עצמם, בתום לב, חושפים פרטים ביוגרפיים אישיים למדיה, ואני תמיד תמהה על כך.

באינטרנט ניתן למצוא סיפורי אימוץ חו"ל רבים באנגלית. הכוונה להורים או לבני משפחה שכתבו על אימוץ הבת או הבן בחו"ל. הסיפורים מרגשים כשלעצמם, וחשיבותם רבה גם משום שבחלקם מסופר על אימוץ במדינות שמהן גם זוגות ופנויות מישראל מאמצים. יש לציין, שבחלק מהסיפורים מתוארים גם תהליכי האימוץ והם כוללים גם תמונות מהמדינות, מבתי הילדים מבחוץ ומבפנים ועוד. 

אתר זה כולל קישורים רבים מאוד לסיפורי אימוץ חו"ל. למעשה מדובר באינדקס, המחלק את סיפורי האימוץ לפי קטגוריות שונות: אימוץ של אימ"ב, אימוץ ברוסיה, בקזחסטן, באוקראינה, במדינות אחרות, משפחות גדולות או אימוץ של כמה ילדותים, אימוץ ילדותים גדולותים, אימוץ ילדותים עם צרכים מיוחדים, ילדותים שנמצאים בבית 5 שנים ויותר,  . סיפורים שפורסמו במדיה ועוד. 

 http://www.karensadoptionlinks. .com/stories.html

פרק מהסדרה "הנכס החמישי": "מתים לדעת", ששודר בערוץ הופ-הורים.  פרק זה עוסק במצב האימוץ בקנדה ומציג 3 סיפורים שונים שמציגים את אותו המסר: אנשים שקשורים לאימוץ ש"מתים לדעת" או להעביר מידע חשוב על ההיסטוריה הגנטית-הרפואית שלהם.

סיפור א:

אישה ילדה בגיל 16 והתינוק נלקח ממנה. במשך הזמן מתברר שהיא ואחיה ועוד בני משפחה חולים במחלת כליות גנטית קשה. אחיה עבר כבר 2 השתלות כליות. היא כתבה לסוכנות האימוץ שלה נמסר התינוק לאימוץ, וביקשה שיעבירו לו מידע על המצב הגנטי של המשפחה הביולוגית ושיבקשו אותו לעבור בדיקה שיכולה להציל את חייו ואת חיי ילדיו. אולם סוכנות האימוץ מסרבת להעביר את המידע. האישה הדגישה שמה שחשוב לה אינו למצוא אותו, אלא להעביר לו את המידע הרפואי החשוב, אך הם מסרבים. לאחר מאבק מאוד מאוד ארוך היא מקבלת הבטחה שהמידע נמסר לו.

 סיפור ב:

אישה שנמסרה לאימוץ בילדותה יולדת בן, והתינוק מקבל עוויתות. הרופא שואל אותה אם יש מחלות שקשורות לעוויתות במשפחתה והיא אומרת שאינה יודעת. הרופאים אינם יודעים כיצד לטפל בתינוק, וחשוב מאוד לדעת את הרקע הגנטי שלו. היא כותבת לסוכנות האימוץ שטיפלה באימוצה, אולם מסרבים לתת לה מידע שיכול להציל את התינוק שלה! היא פותחת במאבק מאוד קשה וארוך, פונה לטלוויזיה ולעיתונות, ומנסה להפעיל את דעת הקהל כדי שמסך הסודיות יוסר ושיינתן לה מידע רפואי חשוב שיכול להציל את התינוק שלה. רק אחרי 5 חודשים מאפשרים לה לפגוש דודה ביולוגית שלה, שמספרת לה שבמשפחה היה רק מקרה אחד של אפילפסיה. המידע הזה חשוב מאוד לרופאים ובעקבות זאת הם מטפלים בתינוק ובהצלחה, ויותר הוא לא מקבל עוויתות. מודגש שכל המידע שקיבלו על המצב הרפואי במשפחה הביולוגית שלה נכנס לתיק הרפואי שלה ושל בנה, ושמעתה ואילך יש להם הסטוריה גנטית ידועה שיכולה לסייע גם בעתיד.

סיפור ג:

שוב סיפור על אישה שנמסרה לאימוץ בילדותה. במשך כל ילדותה היא היתה חולה מאוד, ומחלותיה הלכו וגברו אחרי שילדה 3 ילדים. הרופאים לא יודעים מה יש לה ומדוע היא כל הזמן חולה. היא מבקשת לדעת מידע על ההיסטוריה הרפואית-הגנטית שלה וכותבת לסוכנות האימוץ שדרכה אומצה, אולם גם לה מסרבים!

היא מנהלת מאבק ציבורי גדול ומופיעה גם לפני גוף מחוקק כלשהו שדן בשינוי החוקים הקשורים לאימוץ,  במטרה לקבל את המידע הנחוץ לה.  לאחר מאבק ארוך מאוד היא מקבלת את המידע הזה: היא נולדה כפגה ליולדת צעירה וחולה מאוד. כשהיא פוגשת את המשפחה הביולוגית מתברר לה שהיולדת ואחיה ועוד בני משפחה חולים במחלות גנטיות קשות מאוד, ושמדובר כבר בדור שני של אותן מחלות, שגם לה יש.

בעקבות המידע שקיבלה, גם 3 הילדים נבדקים ומתברר שכולם חולים באותן מחלות גנטיות... גיבורת הסיפור אומרת שהיא מאוד אוהבת את ילדיה ולא היתה מוותרת עליהם בשום פנים, אבל אם היתה יודעת מראש שהיא תעביר להם את מחלותיה ואת בעיותיה, היא היתה מעדיפה לאמץ ולא להוליד ילדים שיהיו חולים לכל ימי חייהם... כמו כן, אם הוריה והרופאים שטיפלו בה במשך כל ימי חייה היו יודעים את ההיסטוריה הרפואית שלה - הם היו יודעים טוב יותר איך לטפל בה.

מראיינים מישהי שטיפלה בתיק האימוץ שלה כשהיתה תינוקת, שמסבירה שהעובדות הסוציאליות חשבו שאת התינוקת הזו אף אחד לא ירצה לאמץ, ולכן הן החליטו לא למסור את המידע הרפואי להורים שיאמצו אותה. אישה זו אומרת שהחלטה זו אכן סייעה לאימוץ של התינוקת, אבל הקשתה על חייה לאחר מכן, ושלדעתה כן צריך לתת את כל המידע ובכך להבטיח שרק הורים שיכולים לעמוד בכך יאמצו תינוקת חולה.

בסיום שלושת הסיפורים הללו נאמר שעכשיו מתחולל בקנדה מאבק לפתוח מעט את מעטה הסודיות של האימוצים. מסיפורים אלו אני מסיקה שהמצב בקנדה שונה מהמצב בישראל, ולא מאפשרים לאנשים שאומצו לפתוח את תיק האימוץ ולקבל מידע בסיסי. לדעתי, המצב בישראל עדיף כמובן ומקווה שגם בקנדה המצב ישתנה.