אימוץ יחידני

ראיון ברשת א' עם אימ"ב מפורום יחידניות מבחירה - המשפחה על הספר ילד אהבה של אימא

חלק א

חלק ב

חלק ג

חלק ד

חלק ה

ניתן לרכוש את הספר באמצעות פנייה לכתובת מייל זו:

[email protected]

פרטים נוספים באתר שהקמתי לספר:

http://www.geocities.com/lovechild9_05

סיפור בנענע10: גם וגם וגם

סיפורה של פרח ושל בן זוגה, שלאחר טיפולי פוריות רבים אימצו בן בארץ, ולאחר מכן הולידו שני בנים. כיום הם הורים מאושרים לשלושה בנים.

סיפור בנענע10: הריון קצר ולידה קלה

כותרת המשנה מסכמת יפה את המסופר בכתבה: "סיפורה המרגש של שירה, מדגיש עד כמה גדולה יכולה להיות אהבה לילד, ומה רבות הן הדרכים להפוך להורים מאושרים".

שירה מספרת את הסיפור המרגש שלה ושל בן זוגה: לאחר שעברו טיפולי פוריות רבים, הם החליטו להפוך להורים אומנים לבן ולבת. לאחר מכן הם אימצו את הבת ונמצאים בשלבי אימוץ של הבן. וכך היא מסבירה: "להיות הורים, זה לא העיקר להוליד אותם, אלא לטפל, לחבק, לנשק, ולהיות שם לכל צרכהם, הפיזיים והנפשיים".

ביום ב' השבוע שודר הפרק השני של התוכנית "אימא יקרה לי" עסק בזוגות עם בעיות פוריות שמנסים ומנסים ומנסים להיכנס להריון וללדת ילד\ה ביולוגי\ת. לילי, אחת מהמשתתפות, מאוד ריגשה בסיפורה האישי. 

והנה, בראיון שנערך ביום ג'  (שכמובן התרחש זמן רב לאחר שהתוכנית "אימא יקרה לי" הוסרט ונערך), היא מספרת על המהפך בחייה. תחילה היא מספרת על 9 השנים הקשות והמתישות מבחינה גופנית, נפשית וזוגית שעברו היא ובן זוגה, עד שהחליטו להפסיק את הטיפולים הקשים ולהתחיל לחיות. וכך היא מסבירה את החלטתה: היא רצתה להמשיך לחיות ולהקשיב לרגשות שלה, לנפש שלה, שמהם התעלמה במשך כל השנים הקשות של טיפולי הפוריות. והיא הגיעה למסקנה ש"מגיע לי לחבק את עצמי, לאהוב את עצמי. מותר להמשיך הלאה בדרכים אחרות".

והנה היא ובן זוגה הוזמנו לצפייה בסרט שהופק במסגרת פסטיבל ירושלים, ושם היא ראתה בהתרגשות רבה את הפרק על אורי שאימצה את בתה בגואטמלה. ומתברר שאורי הביאה את בתה לאולם, ולילי שמעה אותה, וניגשה אליה, והרגישה שהיא נמסה ומלאה בחום ואמרה לעצמה: אפשר גם אחרת.

בקיצור, לילי ובן זוגה החלו בתהליכים לאמץ, ואני מאחלת להם אימוץ קל ומהיר ככל האפשר ושיהפכו להורים מהר!

ביום שני נידונה הצעת החוק של ח"כ טרטמן במסגרת התוכנית פוליטיקה. בתוכנית השתתפות אורנה הירשפלד מנהלת השירות למען הילד,  ח"כ אסתרינה טרטמן, פרופ' רחל לוי שיף, נילי טל הבמאית של "הילדות מברזיל",  טל בחור שאומץ בארץ וגם אב שאימץ 4 ילדים בארץ מנהל עמותת "אומץ לאמץ".

התרשמות ראשונית: היה המוווווווווווון רעש וצעקות והיו רגעים שהיה פשוט קשה להבין מי אומר\ת מה. זה הזכיר לי מדוע אני לא צופה בתוכנית הזאת... באופן כללי אומר שחברת הכנסת והבימאית היו בעד החוק, ואילו מנהלת השירות למען הילד הדגישה שזו צריכה להיות הזכות של א\נשים שאומצו להחליט אם לפתוח את תיק האימוץ או לא, טל מאוד התנגד להצעת החוק וטען שיש לו משפחה והוא לא מעוניין לפתוח את התיק ואינו מעוניין ש"ידפקו לו פתאום על הדלת". האב שאימץ הסכים איתו וסיפר ששני ילדיו פתחו את תיק האימוץ כדי לדעת מידע כללי והסתפקו בכך, ושני ילדיו האחרים לא עשו גם את זה. פרופ' לוי שיף הוסיפה שרק כ-30-35% מהא\נשים שאומצו פותחים את תיק האימוץ ומתוכם חלק מבקש לפגוש את המולידים, ובדרך כלל מדובר במפגש חד פעמי. טל, האב שאימץ וגם פרופ' לוי שיף חזרו ואמרו שההורים הם אלו שמגדלים ולא היולדים.

ולדעתי, הזכות לפתוח את תיק האימוץ או לא וליזום מפגש עם המולידים או לא – צריכה להישאר בידי הא\נשים שאומצו. ממילא אלו שרוצותים – יבקשו לפתוח את התיק ו\או לפגוש את המולידים. ואלו שלא – לא יבקשו, וכשישאלו אותם\ן הם\ן יסרבו לכך שהמולידים יעיינו בתיק האימוץ או במפגש איתם. הסכנה היא שעצם הפנייה תעורר מערבולת של רגשות, תורגש כפלישה לחיים. כלומר, אם החוק יתקבל, עצם זה שהיוזמה והכוח לא יהיו יותר אך ורק בידי הא\נשים שאומצו עלולה לפגוע בדרכים שונות.

בקיצור, אני בעד שהחוק ישאר כפי שהוא.

ניתן עדיין לצפות בתוכנית באתר רשות השידור: יש לבחור בתוכנית פוליטיקה ושם לקדם את ההקלטה עד הדקה ה-44 ושם מתחיל הדיון בנושא האימוץ.

צפיתי אתמול בתוכנית על האב היחידני שאימץ בגואטמלה, ויש לי כמה הערות:

* קודם כל, היה מאוד מרגש לראות את הקשר בין שרון לבין אימו, את כל הציפייה, את המסע שלהם, את הדרך הנפלאה ששרון ובנו התקשרו. מאחלת להם ולכל המשפחה המון אושר ובריאות ונחת.

* היה מאוד קשה לראות את העוני המשווע בגואטמלה, ואת המצב הקשה של התינוקות ושל הילדותים.

הערות לגבי דרך הצגת הדברים בתוכנית:

ברור שלעינת ארליך היתה אג'נדה: הפריע לה לראות זוגות אמריקאים  "מהעולם הלבן והעשיר" חובקים תינוקות אינדיאנים (לפחות הם לא גזעניים...),  היא דיברה על "תעשיית האימוץ", מכירת ילדותים וכו'. כשהסבתא נפגשה עם מנהלת בית הילדים, המראיינת הודיעה שהיא הולכת לעשות איתה עסקה ולתת לה 20.000$ מזומן. כדאי היה שתכין שיעורי בית: כל הליכי האימוץ עולים 20.000$ ומשלמים אותם בתשלומים לאורך כל הזמן הארוך שמחכים לאימוץ, ולא נותנים את כל הסכום במזומן לבעלת בית הילדים ממש שנייה לפני שמקבלים את הילד.

כמו כן, היא שאלה את שרון שוב ושוב אם הוא הומו, כאילו שזה העסק שלה. ואחר היא הודיעה לו שבעיניה הוא נשי משום שהוא מנקה את ביתו, מבשל ובעיקר נכסף להיות אבא לילד. מאוד אהבתי את התשובה שלו: אם זה נקרא להיות נשי, אז אני נשי. דווקא תשובה בלתי מתגוננת זו גרמה לו להיראות מאוד גברי בעיניי: לדעתי, רק גבר שמאוד בטוח בגבריות שלו (ולא משנה למי הוא נמשך) לא ירגיש מאוים מהערה "אינטליגנטית" שכזו.

הערה לגבי בעלת בית הילדים:

פשוט אין לי מילים. פשוט מזעזעת. כל ההתנהלות שלה, כל מה שהיא סיפרה, כל מה שהיא עושה, מה שמתרחש בביתה. מזעזע זו לא מילה. וככל שהיא ניסתה יותר להציג את עצמה כצדקת, היא הסתבכה יותר ויותר. וחוץ מזה, היא כנראה גם לא בדיוק מאור הגולה. לשם מה בדיוק היא חשפה בפני כל הצופותים פרטים ביוגרפיים אישיים על הילד?

הערות על הופעה ב-TV ועל חשיפת ילדותים

ברשומה קודמת התייחסתי לתוכנית ששודרה בשבוע שעבר ועסקה במסע האימוץ של אם יחידנית. ושם כתבתי כך, וכל מה שכתבתי נכון גם לגבי התוכנית הזאת (רק צריך להחליף "אישה" ב"גבר"):

"כל הסיטואציה נראתה לי סהרורית ובלתי מובנת לגמרי: אישה שנמצאת באחת מהתקופות הקשות והמרגשות והמאתגרות ביותר בחייה, התקופה הקשה של הציפייה לטלפון המיוחל, כל ההכנות, הנסיעה לחו"ל, המפגש הראשון עם בתה וכו' - עושה כל זאת כשאיתה נמצאת מראיינת (אמפטית ככל שתהיה, היא מראיינת, אישה זרה), צוות צלמים, אנשי קול, תאורנים, מאפרת ואנשי הפקה נוספים. וכלללל הכבודה הזו הולכת איתה לכל מקום, מצלמת את... אימא שלה... ובייחוד: את המפגש הראשון עם בתה!!! מפגש שלעולם אי אפשר לשחזר! זה חד פעמי! ואת זה עושים בלוויית מצלמות ואנשים זרים רבים ואחר כל עם ישראל יוכל לצפות!  פשוט לא מצליחה להבין את זה.

והנקודה השנייה והחשובה בהרבה: אמנם הפנים של התינוקת טושטשו, אבל נו באמת.... קודם כל, אנחנו יודעים... שלאימא שלה קוראים... והיא נחשפת מאוד דרך אימא שלה... התוכנית חשפה את דניאל כשהיא בת 10 חודשים, גיל שבו אי אפשר לשאול אם היא מוכנה לחשיפה, גיל שבו אי אפשר לקבל את רשותה לחשיפה. קשה לי להבין איך אימא עושה דבר כזה לבתה".

אז מה אנחנו יודעים על הילד של שרון? איך אבא וסבתא שלו נראים, ושקוראים לאבא שלו שרון, ואיך נראים בני משפחה וחברים שבאו לקדמם בשדה התעופה, יודעים פרטים ביוגרפיים-אישיים על הילד ועוד. אנחנו יודעים את השם של החברה של השותף שלו, שהיא בתו של אדם מפורסם, שעזרה להם בפרוטקציה. אנחנו גם יודעים שכשאבא שלו ראה את התמונה הראשונה שלו הוא חשב שהוא מאוד מכוער.

ותמיהה לסיום:  לקראת סיום התוכנית התעוררה אפשרות של עיכוב הכניסה לארץ, וזה הוציא משרון תגובה כל כך תוקפנית. הוא ממש איים על חייה של עובדת ציבור. ולאחר מכן הוא ואימו הודיעו שהם יפעילו קשרים, סיפרו למי הם התקשרו (כולל שמות), ולבסוף סיפרו שאכן סידרו להם פרוטקציה. ממש ממש חכם מצידם...

ושוב, וללא שום קשר לכל ההסתייגויות שכתבתי כאן, מאחלת הרבה אושר ונחת ובריאות וחיים טובים לשרון ולבנו ולסבתא ולכל המשפחה.