חלק מהפרק ששודר אתמול הוקדש לקאסי. הפרק התחיל עם קטע מהסיום של שיחת הטלפון של רונדה עם האב, ששודרה לפני כמה פרקים. כזכור, רונדה שאלה אותו אם הוא מוכן שהיא וקאסי יבואו לבקר אותו בביתו, והוא יראה להן תמונות וכו' והוא אמר שהוא מוכן. ולכן כל מה שהתרחש בפרק של אתמול תמוה, בלשון המעטה.
קאסי אומרת למצלמה שהיא חסרת מנוחה משום שרונדה תאמר לה היום אם האב מסכים לפגוש אותן, לאחר שהסכים לכך בשיחת הטלפון האחרונה. ממש משפט ביזארי: היא במתח משום שהיום היא תדע האם הוא מסכים למה שכבר הסכים בטלפון! והיא מוסיפה שאם הוא לא רוצה להיפגש איתה (והרי הוא כבר הסכים!!!! כפי שראינו בקטע משיחת הטלפון וכפי שהיא עצמה אמרה!) היא תצטרך להחליט האם לפנות ישירות לדסטין.
וייתכן שזו הפואנטה: שרוצים ליצור הסבר ותירוץ לכך שקאסי תפנה ישירות לדסטין...
רונדה באה לבקר את קאסי בבית.
רונדה למצלמה: "לפני כמה ימים שוחחנו עם האב של דסטין ושאלתי אותו האם הוא מוכן שקאסי ואני נגיע לאורגון ונדבר איתו. אנחנו מחכות לתשובה".
ושוב, ממש ביזארי. הרי הוא השיב בחיוב! ונוסף לנו פרט נוסף עליו: הוא גר באורוגון.
רונדה לקאסי: "לא השגתי אותו והוא לא חזר אליי"
[מעייף לחזור על זה: הוא כן חזר אליה. היא כן השיגה אותו והוא הסכים למפגש אצלו בבית].
קאסי: "אני רוצה לשלוח את המכתב שלו"
[כזכור, קאסי כתבה לו מכתב לפני שיחת הטלפון ההיא שבה הסכים לפגוש אותן, ולכן היא לא שלחה לו את המכתב].
רונדה: "לא נעשה זאת עדיין. אנחנו נתקשר אליו הערב ומקווה שהוא יהיה שם. מקווה שתוכלי לדבר איתו ושהוא דיבר עם אשתו ומקווה שהוא מוכן שנבקר אותו".
קאסי: "אוקיי".
רונדה למצלמה: "קאסי מעולם לא שלחה את המכתב המקורי שלה לאימו של דסטין, משום שהשגתי אותה בטלפון והתוצאות היו איומות".
[מה הבלגאן הזה? הרי קאסי דיברה על המכתב שכתבה לאביו של דסטין, ולא על המכתב שכתבה לאימו].
קאסי: "כתבתי את המכתב מחדש. אני פוחדת ממה שכתבתי..."
מראה את המכתב ומקריאה אותו: "אני מקווה שתהיה לך חמלה ותיצרי איתי קשר. אני מרגישה שחתמתי על מסמכי האימוץ מתוך אמונה שהוא יגדל בידיעה שהוא אומץ. הצהרת על כך שוב ושוב, וגיליתי שלא כך הדבר. אני מרגישה שכיבדתי את בקשתך לפני 4 שנים בכך ששמרתי על מרחק. אני מקווה שהיום את תכבדי את בקשתי".
[ושוב מוזר. הרי כבר נאמר לה שדסטין יודע שאומץ].
רונדה: "בפיסקה הזו איזה משפט או התבטאות פוגעת או מביישת?"
קאסי: "חתמתי על מסמכי האימוץ מתוך אמונה שהוא יגדל בידיעה שהוא אומץ. הצהרת על כך שוב ושוב, וגיליתי שלא כך הדבר".
רונדה: "אם את רוצה עזרה ממישהי, למה את רוצה לבייש אותה או לפגוע בה?"
קאסי: "אני רוצה להיות נחמדה בנוגע לכל העניין. אבל הנחמדות שלי לא עובדת. אני כל כך מבולבלת, כי כולם אומרים לי להפסיק להיות קשוחה. וכשאני מנסה, גם זה לא בסדר".
רונדה: "את מנסה למצוא את דרך הביניים. אבל כשאת אומרת את האמת, את לא חייבת להתנשא ולהעליב. מה שאת כותבת, מה שאת עושה, זו טעות נפוצה. לפגוע במישהו זו לא הוכחה שאת עומדת על שלך. מה מאיים בזה?"
קאסי: "זה אומר לה שהיא שיקרה".
רונדה: "נכון. שאת אמרת את האמת והיא שיקרה. קאסי, דרוש הרבה אומץ בשביל לפתח את הסבלנות, את התבונה ואת האהבה כדי להפוך יריב לידיד. מכיוון שעליך להניח את האגו שלך בצד. לך ולאם יש אותה המטרה. תתמקדי באמת, תתמקדי במה שאת רוצה, במה שדסטין רוצה, במה שהיא רוצה. אנחנו רוצות את אותם הדברים: להגן עליו. את בסדר?"
קאסי: "אני מרגישה אבודה משום שאני לא יודעת לאיזה כיוון אני פונה".
רונדה: "זה נורמלי להרגיש אבודה, כשזה משהו שרצית במשך כל כך הרבה זמן. ונראה שכל דרך מובילה למבוי סתום. אני לא רוצה לעדן ולייפות את זה. נדבר שוב הערב".
[למה מבוי סתום? הרי הוא כבר הסכים לפגוש את קאסי!!!!!]
* * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * ** * * * * *
בערב רונדה באה שוב לבית לפגוש את קאסי.
רונדה למצלמה: "נתקשר לאב ונבקש ממנו לפגוש אותנו. דברים רבים מונחים על הכף, וקאסי מאוד לחוצה".
קאסי: "אני מתרגשת משום שיש סיכוי שאני קרובה יותר להתאחד עם דסטין. אני כל כך לחוצה באשר לתוצאות".
רונדה מחייגת. ושוב מתחיל המשחק הידוע עם הטלפון: רונדה מחייגת ושומעים צליל חיוג, קאסי עם פרצוף מתוח, שומעים קול של משיבון, והפעם רונדה החליטה להשאיר הודעה: "מדברת רונדה בריטן. ניסיתי לתפוס אותך הערב. תחזור אליי ותיידע אותי בנוגע למחשבותיך. אני מבינה שביקשנו ממך לקבל החלטה קשה, אז אם התשובה היא שלילית תיידע אותנו כדי שנסגור את הדלת הזו. ואם התשובה היא אולי או כן, אשמח לדבר איתך שוב".
רונדה לקאסי: "את רוצה לדבר על האפשרויות האחרות שלך?"
קאסי: "אני מניחה שאשלח אליה את המכתב וגם אשלח לו את המכתב".
רונדה" "אני חושבת שאנחנו נמצאות בנקודה בחיפוש אחרי דסטין... ייעצו לך מומחים רבים, וכפי שגילית המומחים לא תמיד מסכימים. אני חושבת, שבסופו של דבר עליך להביט פנימה ולהחליט מה את רוצה לעשות".
קאסי: "אני רוצה לפנות אליו ישירות" [לדסטין].
רונדה: "את בטוחה?"
קאסי: "כן. מהרגע שהגעתי לכאן האינטואיציה שלי אמרה לי ליצור איתו קשר. אני לא יודעת למה היא כל כך חזקה, אבל אני מאמינה בעומק לבי שהגעתי לכאן בזמן הנכון. רגשותיי אומרים לי שאם אצור איתו קשר עכשיו, זה יעזור לו ולא יפגע בו".
רונדה למצלמה: "קאסי מצהירה הצהרה מאוד אמיצה עכשיו. שהיא רוצה למצוא את דסטין בין הם הוא יקבל או ידחה אותה.
אני מתפללת שהוא יקבל אותה בזרועות פתוחות".
קאסי: "משהו בלבי אומר לי לא לוותר. יש לכך סיבה".
רונדה: "אוקיי. אני רוצה שתקחי 24 שעות ותחשבי על הדרך שבה את רוצה להתקדם".
קאסי מניעה ראשה לאות הסכמה.
* * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * *
כל השיחות הללו מאוד תמוהות. כאמור, אביו של דסטין כבר הסכים להיפגש איתן. אז או שבהפקה חושבים שהצופותים פשוט מפגרותים עם טווח זיכרון מצומצם להפילא.... אפשרות אחרת: בשיחה ההיא לאחר שהוא הסכים שרונדה וקאסי יבואו לביתו, רונדה משום מה לא שאלה אותו מייד מתי נוח לו ולא קבעה איתו פגישה. זה כשלעצמו מאוד תמוה. האם פשוט רוצים למתוח את הסיפור הזה עוד ועוד ועוד ועוד, כפי שעשו במקרים רבים אחרים? ולכן כדי ליצור דרמה ומתח ורייטינג לאחר שהוא הסכים מציגים זאת כאילו כל הדרכים חסומות לקאסי, והיא שוב בוכה מול המצלמה ושוב רונדה מחייגת וכו' וכו'? אפשרות נוספת: אולי לאחר מכן רונדה ניסתה לקבוע תאריך והוא לא חזר אליה וכו'. אז למה היא לא הסבירה זאת?? ועוד אפשרות: כל זה מהווה רקע וצידוק ותירוץ לכך שקאסי תפנה ישירות לדסטין ולא תפנה קודם להוריו.
ורוצה להזכיר שוב מה שכתבתי ברשומות הראשונות על קאסי: מצד אחד, הסיפור של קאסי מאוד ייחודי ואינדיבידואלי על כל המורכבויות שלו (היא עצמה נמסרה לאימוץ, היתה מכורה לסמים ולאלכוהול, מסרה את התינוק לאימוץ במה שחשבה שיהיה אימוץ פתוח אך לבסוף היה אימוץ יותר סגור, מתברר שגם דסטין מכור לסמים ולאלכוהול, וכו' וכו'). מצד שני, בכל זאת, ניתן לראות כאן באופן ישיר איך זה נראה כשהאימוץ החל כאימוץ פתוח, ולכן קאסי מכירה את השמות והפרטים של הוריו של דסטין והבלש הצליח לאתר אותם במהירות ובקלות. ואפשר לראות איך זה נראה כשלא כמו החוק בארץ שלפיו רק לא\נשים שאומצו יש זכות ורשות חוקית לחפש - אם הם רוצותים בכך - את המולידים, במקרה הזה קאסי מחפשת את דסטין וזאת למרות התנגדות אימו וכנראה גם התנגדותו.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
