לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

אם תמיד תעשה את מה שעשית תמיד


אז תמיד תגיע לאן שהגעת.

Avatarכינוי:  Super bambi

בת: 30

ICQ: 303729580 




קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


12/2017

הסוף.


אני לא מאמינה שאני כותבת את המילים האלה, אבל זה הסוף.

סופה של תקופה, סופו של עשור שלם מחיי בו כתבתי את כל נשמתי וכל מחשבותיי על דף וירטואלי לבן.

כשהתחלתי לכתוב פה זו הייתה תקופה שונה, הייתי בכיתה ז', ילדה קטנה וטיפשה בת 13 שלא מבינה

ולו דבר על החיים האלה. מחפשת היכן להיפגע, נפגעת, בוכה על אהבה שלא קיימת, ילדה.

כחלק מתקופת האבל שלי על מותו של ישראבלוג חיטטתי בפוסטים הישנים שלי, מעבר לפוסטים שגיליתי

שכתבתי כילדה די פדחנית וטיפשה, מצאתי תגובות נאצה, תגובות שלא אהבתי לקרוא על עצמי גם היום.

דברים נוראיים שרק ילדים קטנים וטיפשים כמוני יכולים לכתוב, כשהכל יותר קל לומר מהצד הנכון של המסך.

התגובות האלה, והדברים שלא חשבתי שיכולים להמשיך ולפגוע בי, פגעו בי גם עשור אחרי, קצת פתטי לא?

בכל מקרה, התקופה הזאת נגמרה, היום אני דואגת להקיף את עצמי באנשים שבאמת אוהבים אותי ולא בכאלה

שאומרים שהם אוהבים אותי ואז תוקעים לי מזמרה בגב. פחות. הרבה הרבה פחות.

 

כשהתחלתי לכתוב פה בלוג זו הייתה תקופה שבה לא היו עיצובים מיוחדים, רק למי שהיה פרו. יו נואו. עוני ושיט.

בכל מקרה, אחרי תקופה מסוימת פתחו לכולם את הפרו והיו לי עיצובים מעולים, אפילו שיר כניסה שהבהיל טריליון

אנשים שנכנסו לי לבלוג, כנראה בטעות.

אף פעם לא ידעתי איך למשוך לפה אנשים, בהתחלה זה נורא הציק לי אבל בשנים האחרונות אני שמחה מהעניין.

פתאום המקום הפרטי הפך לפרטי באמת, אף אחד שלא צריך לקרוא פה לא קורא פה ואני חופשייה לכתוב את שעל הלב שלי

בלי לפחד ממה שיגידו או במי שאפגע, ככה, אמיתי וחשוף כמו שאני אוהבת.

אני לא יודעת איך להתנהל בבלוג אחר, אז פתחתי בלוגר שהממשק שלו די גרוע אבל התרגלתי לישראבלוג אז אתרגל גם לבלוגר.

 

אני מרגישה צורך להגיד תודה לאנשים שפתחו את המקום הזה, שהיה לי כמו בית (לפעמים קצת יותר מהבית שלי) במשך כל כך

הרבה שנים. את כל תקופת הבגרות שלי תיעדתי כאן, מדהים לא? זכרונות.

הכרתי פה חברים, כאלה שפגעו בי וריסקו לי את הלב למיליון ושבע חתיכות, וכאלה שהצליחו לאסוף את החתיכות האלה ולהרכיב

לי את הלב מחדש. זכיתי להכיר פה אנשים מדהימים, כותבים בחסד. 

את אחת מחברותי האהובות ביותר הכרתי כאן, בין סיפורי טוקיו הוטל ב2010. מצחיק.

תודה לך ישראבלוג, שהיית פה כדי שאוכל לפרוק, לכתוב ולבכות, לפרסם את כל מה שעל הלב שלי ואת כל הדברים הכמוסים שלי.

תודה ששרדת אלפי שמות משתמשים, ושהכלת את כל הבלוגים שפתחתי מעבר לבלוג הזה.

תודה לקהילה המדהימה הזאת שתמיד עוטפת פה בחום למרות שאנחנו לא מכירים אחד את השניה ויש מצב שלעולם לא נכיר.

 

אלו היו המילים האחרונות שלי בבלוג הזה, המילים האחרונות שלי בישראבלוג.

כרגע אנחנו לא יודעים מה יעלה בגורל האתר הזה מחר, אבל לכל מקרה, אני מסיימת להספיד את המקום שלי בישראבלוג,

מגבה את הפוסט הזה, ונותנת לאתר הזה לנוח על משכבו בשלום.

תודה ישראבלוג, בפעם האחרונה,

סופר במבי.

עופרי.

 

נכתב על ידי Super bambi , 30/12/2017 23:25   בקטגוריות סוגרים את ישראבלוג  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





12,794
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , סטודנטים , 20 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לSuper bambi אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Super bambi ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)