מה עושים כשקשה להתבגר?

עוד שבוע בדיוק מהיום יש לי יום הולדת.. אני אהיה בת 17. כל כך הרבה עברתי בשנה האחרונה, דברים שלעולם אני לא אשכח ושלעולם ישארו זיכרון מתוק במוחי ותמיד כשיהיה קשה אני אזכר בתקופה הזאת. ובדיוק בגלל כל החוויות שעברתי השנה אני לא רוצה לגדול.... רוצה להישאר בגיל 16.. כי הוא ה=גיל... כל כך נהנתי בגיל הזה... אני בחיים לא אשכח את כל השטויות שעשינו.. אין אין זה ה=דבר...

עכשיו מגיע לו גיל שהוא גיל עם יותר אחריות יותר בגרות יותר צריך להפעיל שיקול דעת!.. בעעעע לא בא לי.. רוצה להישאר כזאת בת 16 לנצח נכון שזה נשמע פתאטי אבל לא בא לי להתבגר... כי כשאתה יותר גדול מצפים ממך ליותר בגרות ולא שתעשה כל מיני שטויות אבל לעומת זאת כשאתה בן 16 אתה מלך העולם אתה יכול לעשות הכל... (כמעט הכל.. בכל זאת אתה עדיין קטין) ויש בזה קצת חסרנות אבל החסרונות של להיות גדול עולים לדעתי על החסרונות של להיות יותר קטן בלי דאגות על הראש.. רק אתה, החיים שלך, החברים שלך ,השטויות שלך.. והסטלה שלך.. חחח כן כן לשתות זה הדבר הכי כייף בחיים זה משחרר שחבל על הזמן ואני ממליצה לכל אחד שעבר את גיל 16 לעשות זאת. בניגוד להרבה ילדים שכבר בגיל 13 חווים את כל מה שאני חווה וחוויתי בשנה האחרונה.. לדעתי 13 זה גיל מוקדם מידי אולי 15 זה טוב אולי אני השתוללתי מאוחר מידי? לא.. בחיים שלי זה היה התזמון המושלם... רק חבל שזה נגמר ועכשיו עברה לה עוד שנה והנה מגיע הגיל 17 נכון שגם בגיל הזה אפשר להמשיך להתנהג כמו בגיל 16 אבל תחושה שלי- שלא! פשוט לא... הייתה שנה של צחוקים, שטויות, התפרעויות ועכשיו צריך להתיישב עם עצמי לעשות חשבון נפש, לחשוב טוב טוב אם זה מה שעושה אותי מאושרת? וכל השאלות האלה שרק גדולים ואחראים שואלים את עצמם....  אבל אני? אני רוצה חופששש רוצה להשתולל לא לשים על אף אחד ולעשות מה שבא לי, לעשות רק מה שיעשה לי טוב לעזאזל... אוף למה אני מרגישה כאילו עכשיו אני צריכה להראות אחריות לכולם ולהתנהג כמו ילדה בוגרת!?.. אולי כי בשנה האחרונה לא בדיוק התנהגתי כמו אחת כזאת אה? אולי... אבל בכל זאת אני מרגישה זקנה.. כי הכיף כאילו עומד להיגמר.. נכון שעוד לא עברתי הכל בחיים ועוד יש לי הרבה לעבור כמו העובדה שאני עדיין בתולה והצלחתי לשמור על זה למרות כל מה שעברתי בשנה הזאת ואותו הרגע שכמעט ואיבדתי את הבתולים אבל בסוף לא ואני גאה בעצמי על כך!. אז כן, עדיין נשאר לי משו לעבור, איזשהו גבול לחצות- לאבד את הבתולים שלי מתישהו.. אז אולי השנה זה מצפה לי ובדיוק איך שאני רוצה שזה יקרה ולא סתם כמו שפעם חשבתי שעדיף... כי אני יודעת שמתחרטים על זה אחר כך כשזה לא היה מאהבה...

אז מפחיד אותי מפחיד אותי שהכיף שלי נגמר.. אבל יהיו כאלה שיגידו לי- "חמודה הכיף שלך רק מתחיל..."

אוהבת מכל הלב ומצפה לשנה טובה אפילו יותר מזו שהייתה

שלכם תמיד

שנינוש'....

תגיבו... תעודדו קצת =/