גם אם אתה על המסלול הנכון, אתה תידרס אם סתם תשב שם.

לפעמים יש את הרגעים האלה שמרגישים הכי לבד בעולם..

יש כלכך הרבה לפרוק וכלכך הרבה לספר אבל אין למי..ואין מאיפה להתחיל

יש דברים שפשוט אף אחד לא יבין, חוץ ממך, או שזה לא יעניין אף אחד

לפעמים הדבר היחידי שצריך זה חיבוק ממישהו שאוהב אותך..

זה לא שאני בן אדם דיכאוני..אבל לכל אחד יש את המצבי רוח האלה..

לפעמים יותר קל לספר לאנשים זרים..אנשים שאתה יודע שיצאו מהחיים שלך וזה גם לא כלכך משנה שידעו..

אנשים שרק צריכים להקשיב..לפעמים אלה שאוהבים אותך באמת לא יכולים להבין מה עובר עלייך..

הם מנסים להאמין שהכל בסדר ומושלם..ואותם דווקא הכי צריך ברגעים האלה..

הבדידות הזאת אוכלת מבפנים וכשהיא מתפרצת זה יכול לכאוב..ואתה מחפש את האנשים האלה שיחבקו אותך..והם לא שם.

וזה לא שחסר לי משהו, יש לי הכל..פשוט לפעמים הבדידות הזאת יותר חזקה מהדברים החומריים..

לא כתבתי פה כלכך הרבה זמן..ועכשיו שאי אפשר להרדם ואין מה לעשות בחוץ לבד..חייב לפרוק...

אפילו שאני חושבת על זה זה די מוציא הכל..

אה.ויש הבדל בין אהבה לבדידות..כי אהבה לא חסר לי