חיים בקצב המוזיקה

היי אני רמי! אבל השם המלא שלי הוא רחמים אלעל.

כיום אני סטודנט לאנימצייה, קרוב לסיום, בן 25 במעמד הנוכחי וגאה בעצמי מאוד על כל שהשגתי לעצמי.

רפרפתי קצת בבלוג הישן שלי כי הרגשתי שאני לא נבוך מספיק משטויות שכבר עשיתי,

אבל הופתעתי לגלות משהו יפה, זרעים של האופי שלי שפוזרו להם בין פוסטים הורמונליים.

כל מני ליריקות לשירים, שגיאות כתיב בשפע, קצת אנימצייה מ 2006 , תמונות נבחרות מתקופת Limpbizkit ו Linkinpark.

אז למה בעצם אני כותב עכשיו?

כי זה טיפה הצניעה אותי לראות את ההתחלה הפשוטה שהיית לי, להסתכל על איפה שאני היום,

להבין שהסוף של דברים מסויימים הופך להיות חלק ממך ולא באמת נעלם לעולם.

וזאת הדרך שלי לומר להתראות לשירא-בלוג.

היית לי יומן כשאף אחד לא רוצה לשמוע, היית לי מקום כשרציתי לברוח

והיית לי אתר הכרויות ממש לפני שההורים שלי הפסיקו לתת לי ללכת למפגשים לתל-אביב.

מקווה שתיקח איתך את כל החצ'קונים ו הcringe ששכחתי 3>.

(ps. תודה לבחור היחיד שהסכים איתי על פוסט ממש מטומטם, אתה גיבור אמיתי ואני לא מצליח לשכוח אותך מאז )