נצח הוא הזמן שלוקח להמשיך הלאה,
והנה עבר לו נצח.
כמו לחמניה טריה שיוצאת מהתנור ומחכה שמישהו יקטוף אותה מהמדף-
ולפתע מגיע לקוח, בוחן אותה מכל כיוון ומתלבט אם לקחת עכשיו או שהיא עוד חמה מדי ועלול להיכוות.
בזמן שהוא מתמהמה, לקוח אחר תופס את הלחמניה ומכניס אותה אל השקית.
על אף ששבע הוא , ומלא בכל רמ"ח איבריו, מחליט לתת ביס .
הרי ידוע שלחמניות טריות הכי טעימות ישר לאחר שיצאו מן האפיה.
מהר מאוד הוא מואס בה, ומשליך אותה אל האשפה.
בעוד שהמתמהמה... אולי עוד יש לו סיכוי לתפוס אותה, הרי ייחלה לו מלכתחילה.
לא כל הנוצץ זהב- הדרך הנכונה טמונה במעקב אחר ההרגשה.