זה פוסט דיכאוני בשביל לפרוק דברים.
אז מי שלא מוצא חן בעיניו שלא יקרא.
פיסחייה.
הכרתי ילדים נפלאים שם, והכרתי גם אותה.
דיברנו די הרבה, כל מיני.
וכבר אז אני הרגשתי שיהיה לי כיף איתה.
לפני כמה ימים, גיליתי שיש לה רגשות אליי, וגם לי יש, חזקים.
הגיע שישי, חשבתי שיהיה דווקא נחמד.
אבל לא, לא יכלתי לדבר איתה, אפילו לקצת זמן.
בגלל כל מיני סיבות.
דבר שדי ביאס אותי.
אבל אמרתי נחליק על זה ונדבר בזמן אחר.
דיברנו בסוף בהמשך, ודווקא לא ציפיתי לזה כל כך.
אבל, כנראה שזה לא יקרה לפי דבריה.
כואב לי עכשיו, ואני לא יודע למה אפילו, כי כלום לא התחיל.
אני אוהב אותה , ולא הייתה לי הזדמנות להגיד לה את זה.
ועכשיו גם אין יותר כסף.
זהו, אני לא אגיע יותר בשישי לנהריה, ואני יודע שיש ילדים שישמחו מזה,אבל אני נהינתי שם.
וגם, אין כרטיס להופעה של בהמות', אני נדפקתי והרבה מהחברים שלי נוסעים.
הכל פתאום בא בבום כזה...וזה פשוט שובר אותי.
כואב לי, כל כך.