מקום המסתור

היא יושבת על ספסל הגינה,

פרח אדום בידיה.

שיערה השחור גולש על כתפייה, ועיניה הירוקות מסתכלות על המכוניות החולפות במהירות.

רוח הערב נושבת לעבר פניה העדינות, קולה של אימא שלה מגיע מהבית קורא בשמה.

"תכנסי לבית, הוא צריך להגיע בכול רגע" אימה אמרה, ולאחר מכן נכנסה לביתה,

האימא של הנערה ידעה שהיא לא תכנס לבית, היא ידעה שהיא תשב על הספסל עד שהוא יגיע.

..

השמים היו צבועים בורוד, ובתכלת.

הנערה המשיכה לשבת על הספסל בשתיקה, הפרח עובר בין אצבעותייה.

היא מחכה, והיא תחכה עד אשר יגיע.

הוא הבטיח לה שיגיע לארוחה של השנה החדשה,הוא הבטיח לה שיגיע הערב.

..

היא לבשה את הסוודר שהוא נתן לה במתנה בשנה הקודמת.

כפיצוי על זה שלא הגיע לערב השנה החדשה בשנה שעברה.

הוא תמיד עשה את זה,

הוא תמיד הבטיח לה משהו אך לבסוף לא עשה כך.

אולי השנה יהיה שונה.

אולי הוא ישתנה.

אולי דווקא בערב הזה הוא יגיע.

ואולי הם יצחקו ביחד.

חיוך קטן התפשט על פניה.

"אך מילת המפתח היא; אולי"

והחיוך הזה נמחק מפניה.

..

היא שמעה צחוק של שני אנשים,

וריח חזק של הארוחה,

היא ידעה שמשהו מכסה אותה, היה לזה ריח של אפטרשייב של גבר.

היא פתחה את עיניה,

היא הייתה בסלון, היא העבירה את מבטה לעבר המטבח,

וחיוך התפשט על פניה,

הוא הגיע,

הוא באמת קיים את הבטחתו.

היא קמה ממקומה,

והם סובבו את מבטם לעברה חיוך על פניהם.

אימה ואביה.

האדם שהיא כול כך רצתה לראות בערב השנה.

הוא חייך.

"שנה טובה" הוא אמר לעברה.

שנה טובה לכולכם!!

סליחה שלא הגבתי לכם כול כך הרבה זמן.

פשוט המחשב שלי התקלקל.

רק רציתי להגיד לכם;

תודה לכם!!!

השנה הזאת הייתה מדהימה!!

ואני כול כך שמחה שפתחתי את הבלוג הזה.

אז אני מאחלת לכם שנה מוצלחת!,מתוקה!,טובה!,ואהובה!

מקווה שנהנתם שנה שעברה.

אז תהנו השנה פי 3!!

הקטע שלמעלה,

פשוט בשביל להתחיל את השנה בתקווה, בשלווה.

והדבר היחיד הוא לצפות ליום הבא,

לצפות לדבר שאתה מאמין בו,

ולקוות שזה באמת יקרה.

ולא להרפות ממנו.

הרי;

"דברים טובים קורים לאנשים טובים,

אבל דברים מדהימים קרוים לאנשים מדהימים"

ותאמינו לי,

זה אתם!!

האמת שזהו זה..

כול מה שרציתי לאחל לכם,

רשום בפוסט הזה.

אז להתראות עד הפוסט הבא..

:)