מכירים את זה?

שפשוט בא לכם להגיד לכולם "זין!!!" ולא לעשות כלום.

אולי אני אשמע כמו מתלוננת כפייתית ובכיינית ממורמרת, אבל דיי בנאדם, נמאס לי כבר!!! יש לי כל כך הרבה דברים לעשות, שכבר שכחתי מה זה לשבת ולראות טלוויזיה, וגם את הפוסט הזה אני בקושי כותבת, בין תרגיל לתרגיל בשיעורי הבית המחורבנים במתמטיקה [טפו].

מפה לשם, משם לפה. לא תמצאו אותי רגע קט בבית. ואם אני כבר שם אז זה כדי ללמוד [וגם אז אני מסתגרת בחדר] וכדי להתקלח, לאכול ולישון.

החדר שלי נראה כמו מזבלה [שזה ממש לא אנושי!]. יש האומרים שהבלגן שחוגג אצלי לא כל כך נורא בכלל, אבל תאמינו לי שבשבילי הבלגן הזה הוא בלגן ממש מבולגן [מממ מעניין]. בתור אחת שרגילה שהחדר שלה מסודר ונקי [היי, אל תסתכלו עליי, תסתכלו על אמא שלי הקרציה הזאת!!!] החדר שלי נראה לי ממש כמו דיר חזירים תקוע. ובכן, הסיבה היא פשוטה. כשאתם ממהרים לעשות משהו/ללכת לאנשהו אתם נלחצים נכון? יפה. אני מחפשת דברים ועושה דברים מהר מרוב הלחץ, ככה שלבסוף יוצא שכל הדברים שהשתמשתי בהם/חיפשתי אותם [וגם הדברים שנמצאים ליד מה שחיפשתי, כי הגיוני שאני אחטט בהם עד שאמצא מה שאני מחפשת לא?] זרוקים להם בשקט ושלווה על הרצפה ו/או על המיטה ו/או על הפוף. בגדים במיוחד!

ההורים שלי חושבים שזה תירוץ, כמובן. מה יכולתי לחשוב?

וגם כן המבחן הזה בתקשורת, לא נרגעתי עד שכל העולם ידע ש"למדתי למבחן עד 1 בלילה ואז קמתי בשש וחצי בבוקר כדי ללמוד עוד!!!". והמבחן עצמו היה חפירה אחת שכמותה עוד לא ראיתי! כתבתי 5 דפים שלמים!!! לא פחות ולא יותר!

בקיצור, אני צריכה לישון ומהר. אני מרגישה עצבנית, כל העולם מעצבן אותי אש, במיוחד ההורים שלי. [ואל תקחו דברים אישית, תודה.].

ורק שתדעו, שהיום זהר הייתה הרשע האנושי בהתגלמותו. יותר ממני אפילו.

נתראה בשמחות, ורק בריאות. 

[זה נחמד הסמיילים האלה..]