אני צריכה

חופש.

מזל שאין עוד מבחנים באופק.. אבל בכללי, אני ממש צריכה את זה. ממש. למרות שבזמן האחרון הכל נרגע וזה, אבל נראה לי שלא נשאר הרבה עד שההורים שלי ממש יהיו בטוחים שאני משוגעת. או לפחות בתהליכים של להשתגע.

חמימות חולפת \ דנה ברגר

זו היתה חמימות חולפת
היה נדמה לי שזה האושר
אחזתי בו לרגע וחשבתי
שאלו הם באמת חיי

כעבור שעה התבדתי
נפלו עלי השמיים
לא יודעת מה עלי לעשות
ומה עלי לחפש
כי הכל כל כך חשוב ולא חשוב

אנשים זוכים ואנשים מפסידים
וחבר שאהבתי
חבר שאהבתי נעלם מחיי
עכשיו יש לי אותך ולך אותי

וכל נגיעה היא שעמום
וכל ראיה מכאיבה לי
לא יודעת מה עלי לעשות
ומה עלי לחפש
כי הכל כל כך חשוב ולא חשוב

-

והשיר הזה סוגר לגמרי את הקטע עם הפלוץ ההוא, נו זה שהיה עושה פן לפוני שלו חחחח

טוב עכשיו ברצינות, גמרי ברצינות- זה נגמר. לגמרי. זאת פשוט הייתה חמימות חולפת.

תגידו שאני דרמה קווין שעושה דרמות מכל דבר, תגידו שאני מתלוננת כרונית שמתלוננת על כל דבר. אז תגידו, נו? ומה יקרה אחרי זה? כלום, נכון.

לא אכפת לי כבר. היום זה היה שיא השיאים.

אחרי שאני יושנת כל השבוע מאוחר כי קרעתי את התחת כמו חמור למבחן הזבל הזה בתקשורת [טוב נו זה היה רק ביום ראשון, אבל היי, היום הצטרכתי לקום לשעת אפס, וזה נורא בדיוק באותה המידה!!!], אני עוד צריכה לקום, להחזיק את עצמי, ואז עוד ללכת לבית ספר וללמוד. ואני לא יודעת מה קרה, לא הייתה לי שום בעיה עד עכשיו ועדיין אין לי בעיה ללכת לבית ספר.אבל שכל אחד דורש דברים בלי ידיעה לכך שכן, יש לי חיים, מפיל עליי אלף ואחת משימות.

המורה למתמטיקה בכלל חושבת שכל היום אנחנו רק לומדים מתמטיקה, היי הו איזה כיף, המורה פרטי למתמטיקה חושב שאין לי חיים ואם כבר יש לי משעמם לי בהם נורא ורוצה שאני ישקיע מינימום 10 שעות בשבוע [כן, 10 שעות ואם אפשר יותר ישיבה על תחת וחרישה עצבנית על גאומטריה] ונעזוב את בצד את זה שהוא לא בדיוק שפוי בדעתו, שיר [נו שיר לא את, המדני"ת] מכינה לי לוזי"ם שכל יום יש לי פעילות אחרת לקראת הפורימון [שהוא בכלל עוד חודש סעמקקק].

אוה וכן, והפצע המפגר הזה שורף לי אש ונורא קשה לי לדבר בגללו, נורא.

והתלוננות הזאתי היא פאקינג מסריחה, ואני כל כך שונאת אותה, זה כל כך לא אני. אז מעכשיו, הוצאתי הכל, פרקתי, ואני לא מתכוונת לשוב ולהתלונן.

פאק. נשרף לי הטוסט.

יחי שובו של הטוסטר!!!!!!!