איזה מוזר זה שהכותרות שלי אף פעם לא מרצות אותי באמת. נקודה למחשבה.
כל רעננה ואחותו מכירים את הרב דניאל בלר. הרב של בית הכנסת ברחוב הר סיני.
אדם באמת מוערך ומדהים שכל פעם עושה לי חיוך על הפנים.
פעם אחרונה שראיתי אותו היה לפני שבוע כשהוא בא לדבר עם שכבת י' על המשמעות של חודש אלול.
נהדר, אז הוא בה ודיבר והצחיק, כמו שהוא תמיד עושה, ואז נגמרה ההרצאה וכולם שמחים כי הם פיספסו שעתיים ספרות וכו'.
עכשיו יום כיפור, שבו אף פעם לא באמת צמתי (למרות שניסיתי -.-"). לא היה לזה משמעות, לא היה בשביל מה. ואני אוהב לאכול.
נראה לי שהשנה זה טיפה שונה בכל האופנים (והאופניים- פנצ'ר). השנה, זה יהיה בעל משמעות ובלי חרטות או פוביות של התיבשות, לדעת שיש מי שמגיע לו להזכר. ולאו דווקא על המתים, דווקא על החיים הם אלו שאני רוצה לזכור. וגם זה, אחת הסיבות שלא צמתי עד היום, לזכר מישהו שבשמיים.
קל נורא להסביר את זה, אני לא מכיר אישית מישהו מת שממש היה לי לדמות חשובה. קצת קריר אבל, לא ממש אכפת לי מאלו שמתו.
אבל, אלו שחיים עשו אותי למה שאני והביאו אותי לאן שאני (פוסט הערכה? לא!) ובלעדייהם לא הייתי מגיע לאן שהגעתי, חברתית. לא לימודית. ולכן אני צם השנה, בתקווה שלא אוותר, ואנסה לעשות את כל שביכולתי לפגוש את מי שאני רוצה ביום כיפור כדי שהמועד יהיה באמת מועד ולא סתם חופש.
אז,פאק, מה הקשר לרב דניאל בלר?!?!? אז ככה. חודש אלול זהו החודש בו מסכמים את כל הדברים הטובים והפחות טובים (שזה דרך נחמדה לומר רעים) שהיו השנה ולראות איך היה בשנים הקודמות ואיך אפשר להשתפר בשנה הקרבה. אז אפשר לצום על מה שהיה ומה שיהיה.
נחמד.
- אני נורא שמן ועצלן ולכן אני לא מעדכן. תרגישו חופשיים להטיף לי על כך שהבלוג גוסס לו לבד ואני לא בא לטפל בו.
- אני עושה עיצוב חדש. שיסל איך שמים לינק על תמונה? (חכו להפתעות)
- חמאה הולנדית- אני מקווה לבקר בסוכות (לקח לי זמן לקלוט מי את ענבל P:)
- אל תשכחו: "אין קץ לילדות"!
שנה טובה!
תמונות של הצייר אזוזפר (azuzephre):
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: