"סוש זוכר את הפעם הראשונה שהגיע לארצות הברית. אפשר היה לקנות מזון בכל מקום. לא היו תורים ארוכים. לא היה מחסור. הוא זוכר שקנה עוף. הוא שמר אותו במקפיא שלו. הוא לא היה מסוגל להאמין. עוף. הוא היה מתעורר מאוחר בלילה שטוף זיעה קרה. הוא היה רץ אל המקפיא ופותח אותו ופשוט מסתכל על העוף ומרגיש בטוח.

  הוא עדיין עושה את זה.

  אלה המאמינים כי מותר האדם מן הבהמה הם עיוורים. כל בני האנוש הם פראיים. אלה שאוכלים היטב הם סתם עצלנים. הם לא צריכים להרוג כדי לאכול. אז הם מתלבשים יפה ומוצאים עיסוקים נאצלים יותר, לכאורה, שגורמים להם להאמין שהם מעל לכל זה איכשהו. שטויות במיץ. הפראיים פשוט רעבים יותר. וזה הכל.

  אתה עושה דברים נוראיים כדי לשרוד. כל מי שמאמין שהוא מעל זה, משלה את עצמו.."

מתוך היער/ הרלן קובן.