למה כל דבר צריך להתנפץ לי מול העניים?
עוד אפילו לפני שיש לי אותו
או אחרי שאני איכשהו מצליחה להשיג אותו!
אני יושבת מול המרובע הזה ופשוט בוהה במסך פה.
איך אני לא מקללת ואומרת גסויות עכשיו?..
כיתה י"א.
כיתה מעפנה
הבצפר הרס לי את האפשרות לחסוך כסף עכשיו!
משמה עוד כמה חלומות מהעתיד מתנפצות להן ברגעים אלה ממש.
חושבת איך לא לבכות.
איך לא להודות באמת
להמשיך ולהשלות את עצמי שהכל בסדר.
הכל בסדר?
אולי בקבר של סבא שלי[ז"ל]
לעזוב ת'בצפר זה,
אני עכשין דיי בדילמה עם זה.
למרות שלא ניראה לי כי אני צריכה את ה"בגרות" המטומטמת הזאת
מי הם האנשים מחליטים אם לתת או לא לתת לנו "בגרות"?
ולמה שיעורי תנ"ך או ספרות יעזרו לי בחיים?!
מי ישב עכשיו ויתחיל להאמין ביצור ההוא שהרס לי את החייים כך שכביכול החליט לברוא אותי וממשיך בכך שנותן לי לסבול?!
מי יתחיל עכשיו לנתח סרט סיפור או אפילו שיר מתוך הנאה?!
הוא אמר לי כשרק הכרתי אותו שהוא מהרהר הרבה לאחרונה[מ'ס חודשים]
עכשיו הוא שקוע בזה יותר מתמיד
ובמה בדיוק,בעבר.
יום אחד יותר נכון לילה ,מזה משנה, אחרי שהלכתי ממנו לא ידעתי מה לעשות עם עצמי
מצד אחד הוא בוטח בי ומספר לי מעט דברים
מצד שני..אני לא יודעת מה לחשוב ומה לא
כמו שילד קטן לא מבגיל בין הטוב לרע.
הפעם האחרונה שהייתי בגבעה,כן,גם אני הייתי מהורהרת.
הרגשתי כ"כ רע עם עצמי,רציתי פשוט להתמוטט שם וזהו
לא היה אכפת לי מה היה קורה אחרי זה.
העצוב זה שיכולתי לאסור את זה,לא הרגשתי טוב גם ככה
עוד קצת יאוש ו,וואלה הייתי בטח בוכה שם באיזשהו שיחה ונירדמת.
להיקשר יותר מדיי לאנישם זה לא טוב.
ככל שאתה קשור אליו יותר כך גם תפגע יותר.
וזה נכון.
אתה מתחיל לרחם על אנשים?
למה?
אני לא הייתי רוצה לעולם שמישו יתחיל "לרחם"עליי
זה שאדם כלשהו יתחיל לרחם עליי לא יעזור
כן,הבנתי,לא על אבל עדיין.
אם כבר הייתי מעדיפה שמישו יהיה איתי ולא ירחם עליי
לא יודעת מה תקף אות עכשיו.
גם לא רוצה לדעת
מחר לימודים
זיוני שכל
הדיכאון מתחיל לחזור אני חוששת.
להיתראות.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
