ושוב אחרי הרבה זמן אני מעדכנת שוב
אין חשק לעדכן אין מה .. טעות יש מה אין יכולת יותר מדי אנשים יותר מדי נזילות יותר מדי סודות
אין מקוום לספר את האמת את המסתורין מאחורי עיני העצובים ומלאיי דמעות
התקופה הדכאונית חוזרת שוב כל הדיסה שלי התבשלה יותר מדי שוב נפגעתי..
עצוב לדעת שהפוסט ה300 של הבלוג הוא שוב דכאוני שוב מלא דמעות ועצב..
נמאס לי מהכל מהלימודים מהחברים מהחיים הללו ..
אכן אני שולטת בהם אני מחליטה מה יקרה ומתי אם בכלל אבל הבעיה הצד הכלבתי שלי שולט בזה ולא אני עצמי וכך כל פעם מחדש מכניסה את עצמי שוב ושוב לבעיות לסרטים לטלנובלות ..
נמאס לי מזה שאני יותר מדי סומכת על אנשים ומאמינה לכל מילה ולכל מבט
נמאב לי מבנים שרק יודעים דבר אחד.. לחפש איך לזיין אותי ואני כמו כלבה טובה זורמת עם כל זה ובתמימותי חושבת שזה לא כך . אבל זה כן ככה זה הדבר היחיד שרוצים ממני .. הלוואי והיה מדובר פה על אדם אחד אבל לצערי זה לא זה פשוט מדובר על כלכך הרבה אנשים שהיו החברים הכי טובים שלי עכשיו מחפשים איך לזיין אותי וזהו .. נמאס לי זה דיי פוגע .. אנשים שוכחים שאני גם בן אדם גם עם רגשות ותקוות . אבל מה איכפת להם בכלל..
כולם אומרים לי שימי זין על תעשי שטויות שהם לא שווים אותי אבל קל להגיד את זה זה כלכך קל... אבל קשה לעשות עוד כשכל העולם שוב נופל אליי והכל שוב בעיות וצרות וחרא רק חרא אחד ענק .. הנה במקום להנות כל ערב אני יושבת ומנסה בכל הכוח להחזיק את הדמעות בפנים ולא לתת לאנשים לראות את הכאב כי הרי אפשר להבין למה אני ככה אפשר טוב מאוד הבעיה שאי אפשר להבין את הסיבה ...
הוא שאל עם אני ככה בגללו ואני בשיא טפשוטי אמרתי לו שזה לא ושזה בגלל סתם מישהו מהעבר הקרוב שניצל וששוב יצר קשר כי היה לו גירוד בביצים .. אבל בעצם זה כן היה בגללו זה היה לפני שבוע השבוע שוב אותו הדבר אותו היחס אותה הקרירות אותה חוסר הרגישות אכן אנחנו סתם ידידים בקושי מכירים סהכ חודשיים אבל כל מקרה הוא שם לב להכל הוא שם לב מצויין היום שוב הסתכלתי לעיניו עם עצב עם דמעות והוא רק ישב שם וחייך חיוך שכלכך פגע...
כמו כן יש עוד אחד ועוד ועוד ולא חסר ...
הדבר שהכי הורס ופוגע שאני עדיין אוהבת אותו אחרי כל ה4 שנים שאנחנו מכירים אני לא מצליחה להפסיק לאהוב=[