Where only whispers of love can be heard

אפפעם לא ויתרתי תמיד החזקתי את עצמי בידיים והשגתי את כל מה שרציתי.. אך לא הפעם.

פעם מרימה ידיים בלי לנסות אפילו.. בקושי מכירה אותו אבל כבר מצבי יותר קשה ממה שהיה אז כשהתאהבת י בפעם הראשונה לפני 6 שנים ויותר קשה בהרבה ממה שהיה לפני 4 שנים .. אני בקושי מכירה אותו הוא ההפך הגמור ממני אני שונאת בו פשוט הכל אבל לא רוצה אפילו לנסות .. קבענו להיות ידידים אז היו קצת דרים מעבר לזה במצב של שיכרון גמור שהשטלת אלינו ידעתי זאת .. אבל כמו מפגרת נתתי לעצמי לפתח תקוות ולהתאהב בו כלכך לא ציפית ולא רציתי שזה יקרה אבל לצערי זה קרה .. אני יודעת שהפעם זה יהיה הרבה יותר קשה ממה שאז אני מפחדת ממה שעומד לעבור ולקרות לי. הייתי בטוחה שזה יעבור מהר לא ראיתי אותו כמעט שבועיים שחכתי טיפה הכל נגמר אבל היום זה חזר אליי והבנתי שאין לי הפעם אל מה להלחם ולאן לברוח .. רוצה לפרוץ בדמעות אבל הם לא יוצאים לי פשוט . רוצה לחתוך תעצמי אבל היד שלי לא מסוגלת לעשות תתנועה הזאת רוצה לברוח מכאן לנוח אבל הרגליים שלי לא מסוגלים ללכת רחוק כלכך..

הפואנטה שהדברים שנראו תמיד הכי בלתי אפשריים להשגה הושגו אז אכן לפעמים לקח שנים להשיג את מטרתי אבל עשיתי את זה לרגע ל ויתרתי או חשבתי על לוותר אבל הפעם אני אפילו לא רוצה לנסות .. כלכך כואב לי כלכך מרגישה לבד בעולם הזה פשוט אין אפחד שיכול לעזור לי .. אפפעם לא פיתחתי ציפיות או חשבתי שאולי יצא מאהבה הסתומה הזאת משהו תמיד ידעתי שאין סיכוי לא משנה מה יקרה אין סיכוי אבל כל מקרה הצלחתי להכנס לחרא הזה ..

אני מנסה להבין זה בגלל שאולי באמת התאהבתי בו בגלל מי שהוא או שזה בגלל שאני חייבת תהרגשה של הכאב של השברון הזה שלדעת שיש לי על מה לבכות על מה למרמר לי תחיים או שאני מכורה להרגשה שהלב מתקווץ לאט לאט מהכאב ואני מרגישה שעוד שניה אני יהיה לאיזה כדור נייר מסכן כולו מסוגר בתוך עצמו שאי אפשר ליישר אותו בשום אופן לא משנה איך שמנסים..

נראה לי תתשובה לזה אני לא אדע אפפעם ואני ימשיך לסבול הבנתי שאני לא דעת משהו אחר בחיים האלו חוץ מסבל אני לא יודעת איך להיות או להתנהג כשהכל טוב והכל הולך פרפקט ולא מסובך ובלי בעיות ובלי כאב בשום פינה בגוף.

אני מנסה לרשום פה ופשוט אין לי שום הקלה לא מצליחה להוציא במילים את מה שאני מרגישה באמת אפילו טיפה לא אפילו לא אחוז 1% מסכן ..

באלי לפרוץ בדמעות לבכותהמון פשוט לחתוך תעצמי אני יודעת שזה יעזור לי אבל אני למשהו לא מסוגלת משהו עוצר בעדי משהו אומר לי לא. אפחד לא מבין אותי או את מה שעובר אליי עכשיו אני רק שומעת מכל פינה שהוא לא שווה את זה ובלה בלה בלה .. אבל אפחד לא  מבין את זה שהוא כן שווה את זה הוא שווה כל דמעה ממני .. אז כן איתו אני מרגישה כמו צעצוע בעצם פעם אחת הרגתשי את זה במשך חודשיים לא הרגשתי רע הכל היה מעולה לגמריי ידידים ממש טובים הכל מעולה ואז ביום בהיר אחת שהכל מושלם וורוד בבום אחד ענק אני מרגישה סמרטוט גמור כולו רטוב ומלוכלך שלא מבין עוד מה קרה פה ... ואז שוב הכל נהיה מושלם וטוב ויפה ואז עוד הפעם בום ואני שוב אותו הסמרטוט אבל הפעם יותר מסריח ומלוכלך .. אני מנסה להבין מה גורם לו להתנהג ככה מה כבר עשיתי לו ? הרי כולי חמודה ונחמדה שפעם אחד לא הורדתי לו תחיוך מהפנים או גרמתי לו לשניה לחשוב משהו רע .. הוא הבן אדם היחיד שלא הייתי מסוגלת לעשות שום דבר רע רק את כל הטוב שאני יכולה לתת לו אבל הוא היה חייב להוריד ולהשפיל ולהרוג אותי ככה ב6 מילים חסרות משמעות בפתאומיות רבה ולהפיל אליי את כל הערימת החרא הזה ... אני לא רוצה להרים ידיים אבל לא רואה ברירה אחרת פשוט ככה לא רואה אפחד ממטר באמצע הלילה מתעוררת לפעמים עובר ליד מראה ופשוט רואה את הדמות שלו משתקפת שם ולא את שלי .

רואה את כולו בכל מקום כל היום מקשיבה לשירים שלו מאוהבת בו מאוהבת בקול שלו במראה שלו בהכל..

פעם ראשונה בחיים שלי שאמא שלי הבינה שמשהו ל בסדר איתי פעם ראשונה שהיא גם הבינה מה לא בסדר שהבינה מה קרה . היא אפפעם לא שמה לב לכלום ואם כן הייתי דופקת לה איזה תירוץ מעפן והייתה מאמינה לו כמו ילדה טובה ללא שום ספק אבל הפעם זה אחרת הפעם היא יודעת מה קרה היא מבינה ומרגישה את זה ...

כלכך רוצה לראות אותי להיות לידו להריח אותו לגעת בו להרגיש את העור שלו את השיער שלו להסתכל אליו ושהוא יסתכל אליי בחזרה ויחייך אליי את החיוך שתמיד חייך רוצה לחבק אותו לנשק אותו להיות לידו לדעת שהפעם הוא שלי ורק שלי ולא להתחלק בו עם אפחת לדעת שבסוף נשכב איתו באותו המיטה ושהוא יחבק אותי ואני אותו ויגיד לי שהכי כיף לו בעולם עכשיו ברגע הזה ושיגיד שהוא כלכך רוצה שאני אשאר לישון אצלו ושבבוקר יוכל לפנק אותי עם ארוחת בוקר ולהגיד לי כמה שהוא מת אליי אבל כל זה רק בגדר של חלום .. זה היה זה היה אשליה שלי חלום שלי הבועה שחייתי בה במשך זמן כלכך קצר אבל הייתי בה והיה לי כיף נהנתי מכל שניה. ברגעים לא עשינו כלום שסתם ישבנו כמו סתומים כלכך נהנתי מכל מאית של שניה תמיד חזרתי הביתה עם חיוך והלכתי לישון עם חיוך עוד יותר גדול וקמה בבוקר כולי מאושרת מרגישה מלכת העולם לדעת שהוא היה רק שלי לפני כמה שעות ושלא הייתי צריכה להתחלק בו והוא לא היה צריך להתחלק בי ..

כלכך רוצה שברגע זה ממש הוא יתקשר לפחות או יצוץ לי הפתח הדלת ופשוט יחבק אותי..שיגיד שהכל יהיה טוב ושאין לי מה לדאוג או לבכות .. שעכשיו הוא איתי שהוא לא איתה שהוא לא רוצה ולא מעוניין בה .. אבל אני יכולה רק לרצות .

אני רוצה פשוט לקבור את עצמי עכשיו להעלם מכולם לפתוח תעיניים ולגלו שאני באי בודד לבד בלי אפחד בלי דאגות בלי כלום למחוק את כל החיים שהיו לי עד היום ולהתחיל מחדש הכל לצערי זה בלתי אפשרי פשוט ..

אני כלכך אוהבת אותך ואתה יודע את זה !