טוב אז אף בן אדם לא מושלם, אבל אלה שלפחות משתדלים הם אלה שמודים בכל
הדברים ההזויים שהם בין כולם, ומרגישים נוח עם עצמם.
אז הנה רשימה הזוייה על עצמי:
בזמן שאני גומר מתנגן לי שיר במוח, ואחרי שזה נגמר אני גם ממש ממהר
להיכנס ליוטיוב מהמחשב או מהאייפון כדי למצוא אותו ולנגן אותו. הרבה
"פגישות" נגמרו ממש ברע בגלל זה (לא יכול להאשים אותן).
שאני רואה בן אדם ששם קטשופ על סוג כלשהו של בשר משובח, אני מסוגל
לקום ולרצוח אותו. הדבר הזה מכעיס אותי ויוצר בי תחושה של בזבוז.
מאז גיל 14 אני מחרים את הטקס של יצחק רבין בגלל כעס על ההסכמים שהוא
חתם. אני לא קיצוני ולא שייך לנוער הגבעות או משהו, אבל מעל 500 "קורבנות
שלום" מתו בפיגועים בתקופתו בגלל שהגבולות נפתחו. ההחרמה כמובן נעשתה בפומבי
ונענשתי בהשעיות רבות בבית הספר בגלל זה עד שהם התייאשו ממני. בצבא אני פשוט משתדל
להעלם ביום של הטקס, השנה הייתי בחופשת מחלה ושנה שעברה הפלצתי להם איזה משהו על
אזכרה של סבא.
בגיל שש הלכתי לאיבוד במשך יומיים. זה היה שבדיוק עברנו דירה, והייתי
עם אמא בקניון, והיא פשוט נעלמה, והתחלתי להסתובב בכל רחבי הקניון עד שבסוף יצאתי
ממנו והתכוונתי ללכת לכיוון הבית, ובעצם הלכתי לכיוון ההפוך, במשך יומיים עשיתי
טיול בכל רחבי בת ים,חולון, יפו ותל אביב עד שהמשטרה מצאה אותי.
לפני כמה שנים פרצתי לדשא בזמן משחק כדורגל בליגת העל. ביליתי לילה
במעצר. (אני לא מסכים להגיד איזה משחק ומתי, בגלל סכנת חשיפת זהות).
יש לי אובססיה למשקפי שמש. גם בימים הגשומים אני מסתובב איתם.
אני אוהב נקיון אבל שונא לנקות. אבל כשאני אני מחליט לנקות אני מוציא
הכל ומחזיר הכל למקום. מנקה את החדר מא' עד ת', עד 2 בלילה (לפעמים אפילו אני עושה
שפכטל וצבע), השותפים ממש משתגעים מזה.