מיטה חדשה.
המיטה שאני יושן עלייה כיום היא המיטה שיש לי אותה עוד מאז שאני זוכר
את עצמי. שהייתי בן שלוש ההורים שלי קנו לי אותה ומאז אני עוד יושן עלייה. המיטה
אצלינו כבר 18 שנה, והיא עברה היסטוריה די ארוכה איתי. בכל מקרה, עם השנים בואו
נגיד שהמיטה התפרקה יותר יותר.. אם זה מתי שהייתי בן שש וקפצתי על המיטה עם חברים,
או מתי שהייתי בן 15 והתחלתי להתפרע עלייה, או מתי שהייתי שיכור ולא שמתי לב שאני
קורע את המזרן עם המפתחות (כן, זה באמת קרה).
אחרי אינספור דחיות, החלטתי לקנות מיטה חדשה שהגעתי הביתה מהבסיס
וגיליתי שהכלב של בנדוד שלי יושב עלייה. למרות שאני נורא אוהב כלבים, אני לא סובל
שנכנס לנו כלב הביתה. תחושה של בלאגן ואי-סדר. הוא ישב לי עלייה בניחותה ושהעפתי
אותו הייתה לי תחושה של דחייה.
נסענו היום אני ואבא שלי לצומת בילו להסתכל על כמה חנויות, הסתכלתי,
שכבתי(במובן הטוב של המילה!), וניסיתי,
ובסוף עצרנו בחנות אחרת (שהיא מחוץ לבילו סנטר, יותר איפה שקרית עקרון) ודי
התאהבתי במיטה אחת שהוא הראה לי. מתכווננת,
מזרן אורטופדי שטוב לגב המקרטע שלי, שיא הטכנולוגיה, ובמחיר מבצע. אבא שלי כמובן
שהתלהב יותר ממני, והאמתי שהיא הייתה די נוחה, אז החלטנו לקנות.
ברגע שהגענו הביתה החלטתי לעשות סדר בארגז מצעים הישן שלי, וגיליתי
שם, מה אני יגיד, היסטוריה שלמה. מצאתי שם כל כך הרבה מציאות שבחלומות הכי פרועים
שלי אני לא אמצא שם.
מצאתי כל מיני משחקי קופסא שה' יודע אם בכלל משווקים אותם (מי מהילדים
של היום בכלל משחק במשחקי קופסא? כולם עסוקים במשחקי וידאו בסוני או במחשב!) כמו
טליסמן או סיכון (לפח). מצאתי מצלמת אינטרנט שקניתי לפני איזה שבע שנים, באיכות חרא
ובמחיר הפקרות. גם הוא לפח. משאבה
לאופניים שמשום מה עדיין עובדת, כל מיני כבלי חשמל ותקשורת שהם עדיין
שימושיים, רב מודד שצריך רק להחליף לו
פיוז, מכונת גילוח שקניתי בגיל 14 ועדיין עובדת, מכונת תספורת ששווקה חיים לפני
שנתיים, תעודות אחריות למיניהם לדברים שפג תוקפם וכו'.
העיניים שלי נחו על שתי דברים ששכחתי מהם לגמרי :
חרב יפנית שקנו לי לכבוד יום הולדת 14. בעיקרון תמיד ניג'סתי לאבא שלי
שיתלה לי אותה והוא התעצל, אבל עכשיו אני מבוגר מספיק כדי לתלות אותה בעצמי :)

קלפי "סקס עתיק ביוון" שחבר טוב קנה לי אותם בביקור שלו
מלפני כמה שנים והחלטתי להחביא אותם מפחד שההורים שלי ימצאו אותם :) חחחח איזה מתוק הייתי...
