דמיינו שיש פה כותרת קיטשית. כמו "החיים שלי ואני" או איזה ציטוט של גאנדי

כל האנשים...

שגרמו לי סבל

שגרמו לי להתעצבן

שגרמו לי לשנוא אותם

שהעבירו ביקורת על כל דבר שאני עושה

שניסו להשים לי רגל כל פעם שניסיתי לצעוד קדימה

שטפחו לי על השכם כל פעם שעשיתי צעד אחורה

שניסו לתקוע לי סכין בגב בכל פעם שהסתובבתי

שניסו לנצל אותי

שניסו להביך אותי

ושניסו, Basiclly, להרוס לי את החיים

לא קיימים עוד, לא חלק מהווה שלי, לא חלק מהעתיד שלי. הם נעולים בעבר, במגירה, הרחק ממני, בבוידם, במחסן. אין סיכוי שאני אתקל בהם לא בהווה, ולא בעתיד, ואין סיכוי ששוב אני אתחבר לסוג אנשים מהסוג שלהם.