דמיינו שיש פה כותרת קיטשית. כמו "החיים שלי ואני" או איזה ציטוט של גאנדי

לא כזה חובב מסיבות ודאנס ברים, המקסימום שלי זה לגמור ערב בבר שקט פינתי.

הפעם חרגתי ממנהגי ויצאתי עם חברים לאיזה דאנס בר חמוד, את האמת? שהשתנה מאז הפעמים האחרונות שיצאתי לשם, אפשר להגיד שהרבה יותר נחמד וידידותי להסתובב במקומות שיש יחס של 1:1 בנים בנות.

אז מה כן השתנה? הגולד דיגריות איבדו כל בושה.

ישבנו או יותר נכון עמדנו על ליד הדלפק של הבר, מישהי מילמלה כמה מילים לחבר שלי וראיתי אותו מוציא כסף ובא להזמין משקה בבר.

הבנתי שהוא בא להזמין בשבילה, ואמרתי לו שלא כדאי לו, כי היא תיקח את המשקה ותלך. יכול להיות שזה רק אני והסרטים שלי, אבל בזמן שהוא חיכה לקצת יחס מהברמן היא כבר הספיקה ללכת לפלרטט עם מישהו אחר. הוא הכניס את הכסף לכיס, והלך לרקוד. אחרי כמה דק' היא חזרה לבר ולא הבינה לאן הוא נעלם, התיישבה על ידי, הסתכלה עליי וחייכה. חייכתי בחזרה.

"מה נשמע?" נשאלתי.

"הכל טוב, מה איתך?" עניתי.

"מעולה. יש לי יום הולדת היום!"

"ווייי מזל טוב!"

"תודה! אולי תזמין אותי לאיזה שאט?"

אני מסתכל בפליאה "אולי תזמיני את עצמך?"

הפנים שלה נהפכו לאדומות. "אני אקנה לעצמי, אבל רציתי שגם אתה תזמין אותי."

"לא מאמי... תחפשי לעצמך פראייר אחר"

"טוב חבל."

5 דק' אחרי זה היא פנתה לחבר אחר שלי. הוא קנה לה שאט, היא שתתה אותו, קמה והלכה.

נורית אכלה התפוח, הפרח זרקה בחצר. הלכה לשחק עם ילד, עם ילד אחר.