לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

דמיינו שיש פה כותרת קיטשית. כמו "החיים שלי ואני" או איזה ציטוט של גאנדי


Why hasn't someone sensible shot me yet?


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2019    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
282930    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

כמה בא לי שתהיי לידי עכשיו...


כמה בא לי שתהיי לידי עכשיו...

אני אצל בחדר.

אני בא אלייך בהפתעה ומחבק אותך מאחורה, נושך לך את האוזן, ולוחש לך שאני אוהב אותך.. למרות שאני מאחורייך אני רואה את החיוך שפרוש לך על הפנים. כבר הרבה זמן חיכית לרגע שאני אגיד את זה. את מסתובבת אליי ומתקרבת עם הפנים שלך אליי, עומדת על קצות האצבעות כדי להגיע לגובה שלי, ומנשקת אותי. אני מלטף לך את הפנים מרים אותך וזורק אותך על הספה, מוריד לך את החולצה ושם מגלה................

 

 

אנחנו בחוף הים.

הגלים מתנפצים על המגדל מעץ של המציל, הופכים את העץ הישן לרערוע ורקוב. הריח של הלחות מחרמן אותי ואני נשכב על ידך על השמיכה שפרסתי. אין נפש חיה פה, רק אני ואת. הגוף שלי מלא בחול אבל זה לא עוצר אותך מלגעת בי בלי הפסקה. אני מסתכל לשמיים ורואה עננים בצורות מוזרות, כשאני חוזר להסתכל לצד את לא שם. אני לוקח את הבקבוק עארק,לוגם, עד שפתאום קור צורם מקפיא כל פינה בגוף שלי, כשאני מגלה שדלי עם מים קפואים נשפך עליי. את צוחקת ובורחת, ואני רודף אחרייך, בסוף אני קופץ עלייך ושתינו נשכבים על החול, מתמזמזים. עד שבסוף אני מגלה ש......

 

 

אני בבסיס!!!!! עוד שלוש שעות לי שמירה, אני לא מצליח להירדם למרות שאני לא מפסיק לפהק וקר מוות. עכשיו יותר מתמיד, מתי אני אגשים את הפנטזיות שלי ויפסיק להגשים את שלהם?

נכתב על ידי , 3/12/2012 18:42   בקטגוריות אהבה ויחסים, צבא, שחרור קיטור, פסימי  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Harvester of Sorrow ב-5/12/2012 01:30
 



Ohhh... Just a lil bit more!


תשכבי על ידי בזמן שאני חצי רדום. אני יודע שאני מדמיין ואין לי כוח לפתוח את העיניים לראות שאת לידי... אבל כשאני מכריח את עצמי ומעצלות אני פותח רק אישון אחד ורואה שאת לידי המצברים שלי מתמלאים כמו ילד קטן בחג המולד שיורד לפתוח את האריזות של המתנות.

אני מתחמם, אבל ממשיך לשחק אותה יושן. את מעבירה את הציפורניים הארוכות שלך על הגף החשוף שלי, וכמו חתול מפונק שאת מגיעה לגב התחתון אני מתחיל להתנער וצמרמורת מסעירה אותי. אני רוצה שתמשיכי אבל רוצה שתפסיקי. תהיי קצת יותר אגרסיבית. קצת יותר עדינה. ימינה, שמאלה.

אני נשכב עלייך ונושם לתוך האוזן שלך... אני יודע שזה מטריף אותך. משפשף את הזיפים שלי בצוואר ובפנים שלך... וזעקת "איזה מניאק" מפלחת את אוזניי.. אל תצעקי רק קמתי... אני יורד ממך וחוזר לצד שלי. אחרי כמה דקות של חוסר מגע אני שוב מרגיש את החום של הידיים שלך על הגב שלי, משפשפת אותו בעדינות, ועם הציפורניים יורדת לכיוון הגב התחתון. אאאעאערעדעחגדעחדע!$@!%!% את יודעת שאני רגיש שם!!!!

אוף, מלחמות בעזה תמיד מחרמנות אותי.

נכתב על ידי , 26/11/2012 17:51   בקטגוריות אהבה ויחסים  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Harvester of Sorrow ב-30/11/2012 06:50
 



Avatarכינוי: 

בן: 33



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

הבלוגים הקבועים שלי
קוראים אותי
46,201
הבלוג משוייך לקטגוריות: צבא , 20 פלוס , הומור וסאטירה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לHarvester of Sorrow אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Harvester of Sorrow ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)