דמיינו שיש פה כותרת קיטשית. כמו "החיים שלי ואני" או איזה ציטוט של גאנדי

זה לגזור פרסומות בעיתון לגלולות מעוררות זקפה ולהשים את זה בכיס של גברים מבוגרים. 

ועכשיו ברצינות, what the actual fuck? 

איך החופש הזה נגמר בכל כך מהירות?

זה כל כך מבאס אותי.. היו כל כך הרבה דברים בעבודה שדחיתי לאחרי פסח, ומחר אני אאלץ להתמודד עם כולם. 

היום, יום רביעי. היום הראשון של חול המועד והיום החופשי הראשון שבאמת הייתי חופשי לחלוטין.

תוכניות שתיכננתי להיום:

ללכת למכון כושר ולעשות אימון

לסיים את הדו"ח מעבדה בפיסיקה

לסיים את הדו"ח מעבדה בבקרים מתוכנתים

ללמוד שעתיים לשדות אלקטרומגנטיים

ללמוד שעתיים להטמרות פוריה 

לעשות על האש אצל חבר

בערב לצאת עם חברים

מה באמת עשיתי..?

שיחקתי באקסבוקס כל היום וראיתי סרטונים ביוטיוב....

Over Achiever שכמותי...

אבל הי, לפחות הביצים שלי מגורדות

במשחק שחמט, אין אפשרות לקבל עזרה. זה היופי במשחק.

אתה מוגבל במספר מהלכים שנקבעו על ידי הבחירות הקודמות שלך.

האפשרויות משתנות בצורה דרמטית עם כל החלטה.

אין חבל הצלה.

אין כוח חיצוני שמעורב.

קרב טהור של שני מתמודדים.

בחיים קיימים מספר רגעים שבהם מקבלים החלטות דומות לצעדים דרמטיים של משחק שח. 

רגעים מסויימים שאנחנו מושפעים מהם לטובה ולרעה לאורך כל החיים.