אני לא מאמינה שאוטוטו נגמר סימסטר קיץ ואני לא מאמינה שזה כבר השלישי והאחרון.

אני לא מאמינה שעוד שלושה ימים ספטמבר

ואני לא מאמינה שאני לא אצעד כמו כל שנה לבליך, שאני לא הולכת לחזור יותר לתיכון, אף פעם. שאני לא אלך לאימון ראשון של השנה, או לפחות לא כמו תמיד, ושאני כבר לא אחזור להתאמן באמת, ושלא יהייה לי יותר מיליון דברים על הראש ושלושה עיסוקים שאני צריכה לשלב, וששום דבר לא הולך להיות אותו דבר בשנה הקרובה, או בכלל.

אני לא מאמינה שכ"כ הרבה אנשים כבר התגייסו, או יתגייסו בקרוב, ואני מאמינה שגם אני אתגייס בסוף.

אני לא מאמינה שעוד חצי שנה ימלאו לי 19, ועוד שנה אח"כ זה כבר יהייה 20, שזה יהייה 2 בספרה הראשונה של הגיל, ושאני אי פעם אתרגל לזה.

אני לא מאמינה שאני שהזמן עובר כ"כ מהר ושאני מרגישה כאילו עוד שנייה נגמרים לי כל החיים.