honey, im home

אל תבקשו ממני סליחה ביום כיפור, ואל תשלחו לי SMSים שמעורבות בהם המילים "חתימה טובה".

אל תשאלו אותי אם אני צמה,

כי אני כן.

אני צמה- בשביל לראות אם אני יכולה

אני צמה- לא כי זה יום כיפור, וצריך לענות את הגוף ואת הנפש.

אני צמה- כי אני אוהבת את ההרגשה של אחרי

אני צמה- בשביל טיפת המים הראשונה שנוגעת בגרון בסוף הצום.

אני צמה- כי אני יכולה.

יום כיפור...

היה כלכך טוב, הצום היה ממש קל, הלילה עבר כלכך מהר.

כל השטויות שעשינו, השירים ששרנו, וכשהרעב השתלט, התחלנו להמציא חרוזים לשמות שלנו.

20 ילדים משחקים קוואה קוואה, צוחקים.

"הדר בן אפריים, מורידה שערות בשדיים!

נגין בהרמי, מורידה שערות עם טעמי!"

שחרור אדיר, מכל הבחינות וההיבטים,

כמה שנים אחורה.

וגם התרגשות של משהו חדש.

אולי סופסוף...

התערבבות של ישן עם חדש.

בוגרים יותר, מדברים קצת אחרת, אבל עדיין אותו הדבר.

מספרים סיפורים קצת אחרים, שואלים שאלת אחרות,

ולפתע לכולנו אכפת.

ופתע לכולנו לא.

אבל זה בסדר עכשיו, כי אנחנו ביחד.

שיהיה לכולנו סתיו נעים, ואל תשכחו לצעוק על זה שיושב בסוף הכיתה שיכבה את המזגן.

3>,

Anna