10/2008
על אנשים ועציצים.
אני לא חושבת שאני צריכה מישהו שיקשיב לי, שאני אוכל לדבר אליו, והוא יהנהן בתשובה, ולאחר מכן ייתן עצה קצרה ועניינית.
אני לא חושבת שבני אדם צריכים בני אדם שיקשיבו להם, הם רק צריכים לדבר.
למעשה,
אני חושבת שהייתי מדברת לעציץ.
בחיי שהייתי מדברת לעציץ.
או אפילו לזבוב,
אחד מהזבובים האלה, שמתיישבים לך על מסך המחשב בשעות הקטנות של הלילה, כשאתה מדבר במסנג'ר שיחות סתמיות ושומע שירים שלא שמעת מזמן.
אולי בפעם הבאה, במקום להבהיל אותו משם בניפופי ידיים, אני אתחיל לדבר אליו. נראה כמה זמן הוא ישאר שם,
ונראה אם אני אשים לב כשהוא יעוף, או שאמשיך לדבר-
כי אני לא חושבת שאני צריכה מישהו שיקשיב לי, שאני אוכל לדבר אליו, והוא יהנהן בתשובה, ולאחר מכן ייתן עצה קצרה ועניינית.
אני לא חושבת שבני אדם צריכים בני אדם שיקשיבו להם, הם רק צריכים לדבר.
אז בחיי שהייתי מדברת לעציץ.
עריכה, 18:24
אני משתגעת, פשוט משתגעת.
אין פה שום איזון.
|