honey, im home

לא, אני לא יכולה להגיד שזה בא לי בטבעיות ממגנטת כזו.

אני עובדת על זה, ועובדת קשה.

למראית עיני המקלדת שלי בלויה כמו נעלי ריקוד של בלרינה,

וידי מלאות פצעים כמו רגליה הענוגות.

אני מנסה לשחזר את המילים שרצות לי בראש בקצב מטורף,

מתרוצצות חסרות מנוחה.

הגוף מתמלא משפטים שלמים המחפשים דרך לפרוץ החוצה.

כמו אדי מים רותחים המשתחררים מהקומקום-

אני משחררת מילים כעוסות מתוכי,

ולמרבה הפלא התחושה היא ממש תחושה של לידה.

זאת הבייבי שלי.

רק שחבל הטבור מחבר בינינו תמידית,

לא נחתך על ידי רופא עייף בסוף המשמרת.

זאת  הבייבי שלי,

ואני מנסה להאכיל אותה רגשות,ידע ובינה שאני בטוחה שרכשתי,

יהירה שכמותי.

אחרי הכל אני יודעת הכי טוב מה עדיף בשבילה.

זאת הבייבי שלי,

ואני מחכה שהיא תאמץ אותי לאם ותתן לי להתערבב בה כמו שהייתי רוצה,

בקלות מרגיזה.

קבלי אותי,

קבלי אותי יקירה, ונצמח יחד.

שלובות.