honey, im home

בים בם בום.

"החלטות חשובות" פתאום נראה לי כצמד מילים לא הגיוני.

תן לי יד, ועוד אחת.

חיש מהר לפני שהאישונים מתרחבים.

משפחתיות זאת מילה גסה,

מאידך נשכח להחליף מנעולים.

ואל תעז לטעון שזאת קארמה,

אחות הנפש.

באר המשאלות שלי חלולה ועמומה,

צליל מתכת פוגש באבן לא נשמע.

החומריות שלי הפכה להילולה,

והמטרות לשמלת ערב הגדולה עלי בכמה מידות-

לא יושבות טוב.

וכלל שהמסכים הולכים ונהים דקים,

הכרס הולכת ונהית עבה.

וכיש מאין נדלקת נורה,

אך לא מעל ראשי.

נקודות אדומות ונקודות שחורות.

שיער גוף במקומות לא צפויים.

מכונת זמן שלוקחת אותי לשנות ה50;

עמוק אל תוך העשן.

בהרף התהליך קושיה אחת נותרת:

מי יכניע את עצמי (ואנוכי) קודם-

העשן העבה או הגנים.

קשרי בשר ודם נראים פתאום מגוכחים,

גם בתקופת לבלוב העץ המשפחתי.

כמו להכנס בהתלהבות אל קורס שלא נרשמת אליו-

ולגלות שאתה המרצה.

אני צריכה סיגריה.