כשני גוזלים, שעומדים בקצה הקן החם, מוכנים לעזוב. ואמם משגיחה למעלה, יושבת על הענף העליון ומצפה לחזות במעוף ילדייה.
ואחד מהם פורש כנפיים, לאט לאט... אוחז בחוזקה בזרד דק שמבצבץ מהקן, ואט אט משחרר.
מנופף מטה ומעלה בכנפיו, הנושאות אותו אל האויר הפתוח.החופש בין נוצותיו ממכר, הוא ממשיך לעוף, וממשיך, וממשיך...
ואחיו, חש שמגיע גם זמנו. ניצב גם הוא על זרד דק, ופורש כנפיו. משחרר... מנסה לעוף.
העומס המוטל על כנפיו השבריריות קשה מנשוא, הוא לא מצליח. מנסה לייצב את עצמו באויר, מנופף בפאניקה בכנפיו הקטנות והחלשות, צונח אט אט מטה... נופל, ומתרסק.
האם שצופה בכל מהענף העליון, מתעופפת בהינף כנף לענף בו ניצב הקן, בדיוק בזמן בו בוקע גוזל חדש מהביצה.
מעגלים.
-
אחח השנה כבר התחילה, וכבר הכל בערבובייה. פיזיקה, אלגברה, ביולוגיה, ספרות, אזרחות.
ו... שניים קיצוניים.
אלו רק הערות, הן לא בונות כלום.
אם כבר רק הורסות.
-
שבוע ראשון קל לכולם.