honey, im home

תמיד זה ככה, רוצה את הכי טוב.

אם תמיד אסתכל על מה שאין בך, אפעם לא אהיה איתך.

ההוא לא יודע לנגן על גיטרה, ההוא לא מתלבש כמו שאני אוהבת.

ההוא פאג, וההוא- כלכך שונה ממני.

ובכלל, מי אמר שזה הדדי?

עצוב כמה שזה שטחי.

תמיד אומרים לכם להסתכל על הפנימיות, על ה"יופי הפנימי".

והפנימיות שלך מדהימה (לפעמים), אבל החיצוניות, החברים שלך, הכל כלכך שונה מהעולם שלי.

(ואפילו לא יכולתי לשמוע עד הסוף את השיר ששלחת לי.)

עצוב כמה שזה שטחי,

עצוב שכלכך אכפת לי מדעות שאופפות אותי, אבל מכל הדעות. (חוץ מהזאת שלי, היא משחקת חלק קטן.)

עצוב שאני תמיד חושבת על זה שיכול להיות מישהו יותר טוב, משהו יותר טוב.

עצוב שאני שואפת לגובה שאין לי אפשרות להגיע עליו, כי אני לא יכולה להגיע לבד.

עצוב כמה שזה שטחי,

עצוב כמה שאני שטחית פתאום.

עצוב שצריך שניים בשביל לרקוד טנגו, ואתה בכלל לא יודע את הצעדים.