"לישון בלי לחלום, לישון בלי לדעת
לשקר בלי לחשוב, לאהוב בלי לגעת
הולכים לדבר, שיחה בלי לשמוע
ללחוש מרחוק, ללחוש ולברוח
מטוסים עוברים נמוך, מוניות חוזרות בלילה, מהצפון אל הדרום, ואני תמיד למטה.
לישון בלי לחלום, לישון בלי לדעת
לשקר בלי לחשוב, לאהוב בלי לגעת
מטוסים עוברים נמוך, מוניות חוזרות בלילה
מהצפון אל הדרום,ואני תמיד למטה.
למטה...
i come to,to the plaсe in Tel Aviv because i wanna work here in tahana merkazit
לישון בלי לחלום."
ואני בסדר, הכל ממשיך להסתובב.
יוצאים מזה, לאט לאט.
הלוואי שהשנה הזאת תמשיך כמו שהיא התחילה,אמן.
יש לי את הגדוד הכי מדהים בעולם, באמת. אחרי דברים כאלה, כמו החלוץ שהיה ביום שישי-שבת, יש באמת הרגשה מדהימה.
הרגשה כזאת של "אין עלינו, אנחנו יכולים לעשות הכל" ואנחנו באמת יכולים, באמת.
אם אתה אומר, אני מאמינה. אני חושבת...
אבל מתי זה כבר יגמר? לכאן או לכאן, אני לא אוהבת להיות תלויה באמצע, למרות שאיתך זה דיי נחמד.
שנה מגעילה לכולנו, ושיהיו לנו המון זוועות.