שיקול דעת זה משהו שמאמצים, את לא צריכה להתאמץ בשביל זה.
ובמיוחד לא לקנות אחד.
למה לך לקנות שיקול דעת לא שלך?
תארי לך שהיה בית חרושת ליצור שיקול דעת, לכל מיני מטרות.
הפועלים היו יוצקים חוכמה, ביחד עם שפיות, קמצוץ של הגיון, ואולי כמה טיפות של מצפון לתוך מיכלים ענקיים.
בשלב הבא מכונות היו מערבבות את התערובת הזאת, ומוזגות לשקיות קטנות.
פועלים אחרים היו ממיינים את השקיות, לפי גודל, לפי מטרה.
"שיקול דעת למקרים של סכנה" , "שיקול דעת למקרים פשוטים" ,
"שיקול דעת בנוגע לכל מה שבלב".
ומשם, היו מעמיסים את כל הארגזים המלאים ב"שיקול דעת" למשאיות שהיו מביאות את הסחורה לחנויות.
לחנויות אלה היו נכנסים אנשים אבודים, קונים שיקול דעת לפי הצורך, ולוקחים כמה מנות ביום.
לפתע כל העולם היה מסתדר.
אנשים פתרו את הבעיות שלהם בקלות, וחיו במין אופוריה.
הרי שיקול הדעת שקנו, היה מושלם. לא היה כל פגם ביצור, ולא בתכולה. הוא הוביל לפתרון כל הבעיות שלהם, לחשיבה מושלמת.
כולם נפטרו מאותם הדברים, כולם מצאו פתרונות זהים- לבעיות זהות, כולם התלבשו אותו הדבר חשבו מחשבות דומות, והרגישו בדיוק את אותן הרגשות.
משעמם, נכון?