honey, im home

כמובן שאפשר לפרש את זה בכל מיני דרכים, ולך יש את הדרך שלך אני בטוחה...

ויודעת, אתה הראת לי את זה כבר.

אבל בכל זאת,אני בוחרת להקשיב לי. לא לכולם.

לא עוד הפעם.

-

אולי זאת הבגרות הזאת שלך, אולי אני סתם מדמיינת, אבל אתה לא יודע לשקר.

אחחחח...

-

Beautiful days, are runing away from you

-

זאת לא אהבה גדולה, כמו להוא מלפני חודשיים, אבל בכל זאת...

זה משהו. 

זה החודש הכי טוב מזה הרבה מאד זמן. (:

מה עושים?

אני רוצה, באמת. אבל זה כ"כ קשה, דמאט.

למה אני עושה דברים בלי לחשוב, מתוך "רחמים" ואח"כ מתחרטת עליהם?וכשבאה הזדמנות חדשה, כ"כ... מזמינה, אני משקשקת?מוזר נכון?

זה מוזר להרגיש את זה, אחרי ערב אחד.

ו... אוי למי שישאל.

- - - -

"לא אכפת לי לאן היא תלך, לחיפה, לחנה, או לקבר. רק שלא תהיה פה."

למה בכלל שמתי את זה במרכאות?

מיום ליום אני רק חייבת לעוף יותר מהבית הזה.

אני יודעת שזאת לא אשמתכם, אני אוהבת אותכם, אי שם. אבל חייבת לעוף.

- - -

שיט, סליחה שוב.

- - -

פעמיים בשבוע ים, זה יהיה פשוט.... נהדר.

הלוואי הלוואי הלוואי.

- - -

חייבת להחליט משו כבר, כי אתה כזה.... אתה.

וזה טוב.

-אנה-

זה היה בשנים 98-99 אם אני לא טועה.

ושוב, אוי למי שישאל.

נגמר, זה קצת עצוב בשבילו, [ולי עצוב רק כי לו עצוב]

אבל ככה יותר טוב.

בשבילך, ובשבילי

עדיף לא למשוך את זה, זה לא עבד [מבחינתי, אתה דווקא היית מרוצה.]

להפסיק לרדוף אחרי זה, כשזה יבוא זה יבוא, ובנתיים- חופשייה.

להמשיך, להמשיך, להמשיך....

מי אמר שאסור לי לדבר עם מישהו שהוא לא אתה.

"חיפשתי אותך כל הערב..."

אני מחפשת 'אותך' כבר משנה שעברה.

אני עדיין אוהבת אותך, רק... לא אהבה כזאת.

- - -

"תזכרי, מילים הם רק צירופים של אותיות, לעומת זאת אנחנו... את המסרים שלנו אי אפשר להביע במילים."

- - -

יש איזה 5 אנשים שאני חייבת להם תודה, אז תודה.

אם אתם רוצים לדעת מי אתם רק תשאלו.

- - -

עצרי לרגע.

תחזרי לכתיבה,

תחזרי להלחנה,

למוזיקה שכרגע יושבת בתיקייה שאת שמה את כבר לא זוכרת על המחשב.

עצרי לרגע.

תעצבי את החדר כמוח שרצית,

ותיפטרי כבר מכל הפסלים המפגרים האלה.

עצרי לרגע.

זה בסדר.... תמשיכי עכשיו.

זה מוזר, שחיכיתי לזה כ"כ הרבה זמן, המון זמן...

אתה לא הוא.

חשבתי על זה, דמיינתי את זה, אפילו עשיתי מאמצים בשביל שזה יקרה.

אתה לא הוא

וכשזה סוף סוף קרה, וקורה בעצם, אני לא מרגישה כלום.

אתה לא הוא

זה התחיל כשדיברנו שעות, ושאלת אותי עליו... [עניתי לך את האמת, כי אתה אפילו לא מתקרב לרמה שלו]

אתה לא הוא

ואז דיברו עוד ועוד, ועוד ועוד,ועוד קצת...

אתה לא הוא

אני לא יודעת איך זה קרה בכלל, אז אל תשאלו, אבל אנחנו ביחד.

אבל אתה לא הוא

ואיתך זה בטוח.

אבל אתה עדיין לא הוא.

אז נכון, לפעמים אתה אדיש, או לא יודע מה להגיד, לפעמים אתה מתנהג כאילו שאתה לא רואה אותי, ולפעמים "מה זה התעצבנתי

עלייך אתמול... "

אתה לא הוא

אבל איתך זה בטוח.

אתה לא הוא

אתה אומר שאני יפה, ומדהימה [אעלק], ו... כיף לדבר איתך.

אבל לא כמוהו

ואתה אוהב אותי, איתך זה בטוח.

אבל אתה לא הוא.

וכשאני איתך, אני לא מרגישה כלום. כשאתה מחבק אותי, אני לא מרגישה כלום.

אני נותנת לך הזדמנות, אני רוצה לאהוב אותך

אבל אתה לא הוא.

(גם הקטע הזה של 'מה שכולם אומרים עלייך' לא הכי עוזר, אולי... תהיה קצת תקיף יותר לפעמים?)

אז באמת שאני רוצה לאהוב אותך.

-אנה-

ועכשיו... חכמה יותר.